'כי תבוא'
אחת הברכות שהקב"ה מברך את עם-ישראל בפרשתנו היא "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויָראו ממך". הפסוק הזה מלמדנו כי גם "עמי הארץ" צריכים לראות את הקדושה שביהודי, את העובדה ש"שם ה' נקרא עליך". כאשר יהודי לומד תורה ועוסק במצוות אין עמי הארץ יכולים לראות את הקדושה המיוחדת שביהודי, מכיוון שבעניינים האלה אין לגוי שום אפשרות לדמות את עצמו ליהודי. אולם כאשר יהודי מתנהג בענייני הרשות שלו – באכילתו, בשתייתו, במשאו-ומתנו וכו' – מתוך יראת-שמים וקדושה, כי-אז רואים גם "עמי הארץ" את הקדושה המיוחדת שביהודי.
פעילות זו צריכה להתחיל בתוך האדם עצמו. עבודתו של יהודי מתחלקת לענייני הנשמה וענייני הגוף. בענייני הנשמה, כמו ענייני התורה, התפילה וקיום המצוות, הקדושה נראית בגלוי. אולם ענייני הגוף הם דברים הדומים בחיצוניותם לדרך ההתנהגות של שאר בני-האדם. אלה כל הצרכים הגשמיים – אכילה ושתייה, עבודת הפרנסה וכדומה. הקשר בין יהודי לקב"ה צריך להתבטא לא רק בענייני הנשמה אלא גם בענייני הגוף. הבחירה של הקב"ה בעם-ישראל לא הייתה רק בנשמותיהם של בני-ישראל, אלא גם בגופם (ויתרה מזו, בספר התניא מבואר שעיקר הבחירה היא דווקא ב"גוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות-העולם"). יהודי צריך לבטא זאת בהחדרת קדושה גם בענייני הגוף.
ענייני הגוף האלה הם בבחינת 'עמי הארץ' בתוך עולמו של היהודי עצמו, ואילו ענייני הנשמה הם בבחינת 'יהודים'. על היהודי לפעול שיהיה כמו שמסופר במגילת אסתר – "ורבים מעמי הארץ מתייהדים". כלומר, הקדושה צריכה לחדור גם אל העניינים הארציים של היהודי, שגם הם יתנהלו מתוך קדושה. זאת משיגים על-ידי ש"נפל פחד היהודים עליהם". כשיהודי עוסק בעניינים ה'יהודיים' שלו, בענייני התורה והמצוות, מתוך פחד ה', מתוך קבלת עול מלכות שמים, בבחינת "אבי שבשמים גזר עליי" – עבודה זו מפילה 'פחד' גם על 'עמי הארץ', גם על ענייני הגוף שבחיי היהודי.
התנהגות כזו מוליכה לקיום הפסוק כפשוטם של דברים, שגם בני אומות-העולם רואים שיהודי קשור עם הקב"ה והקדושה האלוקית ניכרת עליו, והדבר פועל ש"ויָראו ממך", וממילא מתבטלים כל הקטרוגים והניסיונות שעלולים לבוא מצד אומות-העולם. יש כאן הוראה לכל הזמנים ולכל המקומות: אומות-העולם מצד עצמן אינן יכולות להפריע לעבודתו של יהודי, שהרי יהודי הוא "חלק א-לוה ממעל ממש", וממילא צריכות כל ההפרעות להתבטל "כְּהִמֵּס דונג מפני אש". הפרעות יכולות לצוץ משום שהקדושה של יהודי אינה גלויה. אבל כאשר "שם ה' נקרא עליך" והקדושה שביהודי גלויה לעיני כול – כל ההפרעות מתבטלות, ואדרבה, אומות-העולם נעשות כקליפה המקיפה את הפרי ושומרת ומגינה עליו.
(תורת מנחם) באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
