מקץ
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת מקץ
פרשת מקץ האינסופיות של הבורא יתברך: רבותינו לימדו אותנו (אבות ב' יט') "ודע מה שתשיב לאפיקורוס". היום אמנם הוויכוחים כבר אינם אידיאולוגיים כבעבר, יש כאן ושם בודדים שנשארו, היום העולם
ר' סימון יוסף ג'אנאשויל בדברי תורה לפרשת מקץ
פרשת מקץ הרמב״ם מסיים את הלכות חנוכה בדברים מיוחדים על חשיבות השלום. הוא כותב שאם לאדם יש אפשרות לקנות או נר שבת או נר חנוכה, עליו לקנות נר שבת משום
הרב יוסף אלאשוילי בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך" בניו של יעקב אבינו נמצאים בסיטואציה מורכבת מאוד. רעב גדול שורר בעולם, הם נאלצים לרדת למדינה זרה בה ינסו לקושש
ר' אליעזר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'מקץ' חנוכה
פרשת מקץ חנוכה רבי אהרון קוטלר זצ"ל שואל בספרו "משנת אהרון" החשמונאים מצאו פח אחד של שמן שהיה מספיק ליום אחד, ודלק שמונה ימים, אומר הרב קוטלר זצ"ל זה הרי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לשבת 'מקץ וחנוכה'
פרשת מקץ וחנוכה פרשתנו פותחת במילים: 'ויהי מקץ שנתיים ימים' כותב חכם מנחם מנשה זצוק"ל בספרו אהבת חיים: שחז"ל הביאו רמז במילת 'שנתיים' שהם ר"ת של שמאל תדליק וימין מזוזה,
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'מקץ' 'וחנוכה'
פרשת מקץ וחנוכה "ויהי מקץ שנתיים ימים" אומר החפץ חיים שהתורה הסמיכה "ויהי מקץ שנתיים ימים" ל"ופרעה חולם והנה עומד על היאור", היה אפשר לטעות ולומר שיוסף יצא מבית האסורים
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ בפרשת השבוע נאמר "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם". בספרים רבים מובא הקשר שבין ימי החנוכה לפרשת מקץ שקוראים בימים אלו. ימי החנוכה מהווים חיזוק באמונה בה'. שהרי
ר' יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "ואל שדי יתן לכם רחמים" (מג-יד) ובמדרש מובא: אמר יעקב מי שעתיד לומר ליסורים די יאמר ליסורי די שנאמר: "ואל שדי יתן לכם רחמים" אמר ר' אלכסנדר אין
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'מקץ חנוכה'
פרשת מקץ חנוכה ויהי מקץ שנתיים ימים אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו – זה יוסף, ולא פנה אל רהבים – על ידי שאמר לשר המשקים זכרני והזכרתני ניתוסף לו
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'מקץ וחנוכה'
מקץ וחנוכה הרמב"ם בסוף הלכות חנוכה פרק ד הלכה י"ד פוסק: היה לפני האדם נר ביתו (נר של שבת) ונר חנוכה – נר ביתו קודם משום שלום ביתו. ומסיים הרמב"ם
