בהעלותך
ר' יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח-ב) למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם
התמ' סימון יוסף גאנאשוילי בדברי תורה לפרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך "על פי השם יסעו בני ישראל ועל פי השם יחנו" (ט,יח) כותב על כך בעל ה'פרח שושנה': יסעו ר"ת, יהי סיוע עליון ועזרו. יובן הרמז על פי מה
הרב פינחס מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך "איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה . . ועשה פסח". בפרשתנו מופיע הנושא של "פסח שני". מהות פסח שני היא, אם קרה ויהודי לא הקריב
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך הברכה השורה בנסתר: בפרשתנו אהרון הכהן מקבל ציווי אלוקי הנוגע למצוות הדלקת נרות המנורה הטהורה. שלמה המלך משווה את המצוות לנר באומרו "כי נר מצוה ותורה אור". כיון
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך 'ויהי בנסע אהרן, ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אוייבך וינוסו מפניך (י-לה) אומרת הגמ' אין פרשה זו ממוקמת במקומה האמיתי, היא נכתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות לפורענות,
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך הנושא: את התכנונים השאירו לעצמכם! מספר אחד ממנהלי הסמינרים בארץ הקודש, עשיר גדול ואמיד התגורר בקנדה ויוסף טננבוים שמו וסכומי עתק תורם היה למוסדות תורה. הסמינר בראשותי נקלע
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך הפרשה נפתחת בציווי הקב"ה אל משה שיצווה את אהרון כיצד להדליק את מנורת המקדש. אמנם משה רבנו קיבל מהקב"ה את כל ענייני התורה ומסרם לבני ישראל, אבל בעניין
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך הברכה שורה בנסתר: בפרשתנו אהרון הכהן מקבל ציווי אלוקי הנוגע למצוות הדלקת המנורה. שלמה המלך משווה את המצוות לנר באומרו "כי נר מצוה ותורה אור". כיון שכך נתבונן
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך מרים הנביאה, אחותם של משה ואהרון, הייתה נתונה בהסגר שבעה ימים לאחר שלקתה בצרעת. סיפור הדברים מתואר בפרשתנו, ובסופו התורה אומרת: "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם". רש"י
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך בעלותנו בפרשת בהעלותך [על דרך הגמ' בקידושין סט. שכלפי א"י נקרא עליה, וכ"ש על התורה, וכאן לשון נופל על לשון, וראה בב"ק קיט: קצרא שמיה כו', ובחולין סב:
