הרב גבריאל יצחקי
הרב גבריאל מנחם יצחק בדברי תורה לפרשת 'וישלח'
פרשת וישלח יעקב אבינו הזכיר לפני ה' "כי ירא אנכי אותו" על עשו – והיה צריך להכניס זאת, שאכן הפחד הוא משמעותי. ולכן במלכים יז מצינו, שעשה אלישע נס (כמ"ש
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'האזינו'
פרשת האזינו "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל" "הנקמה שאין גדולה ממנה, שתיכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים, שנאמר (במדבר טו): 'הכרת תיכרת הנפש ההיא עוונה בה" (רמב"ם
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'קרח'
פרשת קרח א) גנות המחלוקת אף בהרהור. ב) ובעיקר על תלמידי חכמים, וקל וחומר – רבו. ג) העדרותה – בשמחה בחלקו. בנדרים לט: על פתיחת האדמה שבפרשתנו, אמרו, אין חדש
ר' גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'בהר'
פרשת בהר מה ענין שמיטה להר סיני? ויש לפרש, שבשביל שהתורה תהפך לסמא דחיי, כפשוטו, חייב לשמט ולנטרל, את כל החמדה, שגנוזה לממון, ולכל התאוות. וממון הוא מאד פעיל, בשלוחות
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת שמינ בפרשה הרבה פרטים בהכשר האוכלים. הן מצד הטומאה. הן בהכשרן. והנה, הטעם מדוע רק אם באו מים על הפרי, רק אז יקבל טומאה. לפי הרמב"ן, משום שהרטיבות מונעת
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה דין מן המותר בפיך. כלומר, שחייב שהמצוות יהיו ממין (עכ"פ) שמותר באכילה (שו"ע סי' לב). ולכן בגמ' שבת (כח:) הוכיחו, שתחש הוא מטהורה, שהרי כיסו מעורו למשכן. אכן
ר' גבריאל מנחם יצחקי בדברי תורה לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי "ועיני ישראל כבדו מזוקן, לא יוכל לראות" בתנחומא מקץ (סי' י) שיש להתפלל מקטנות שיהיו עיניו רואות ופיו אוכל ורגליו מהלכות. ומוסיף החיד"א (דבש לפי ז, ה), דעה
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'לך לך'
פרשת לך לך "ואברכה מברכיך, ומקללך אאר, ונברכו בך כל משפחת האדמה". מסופר על בר שישך, שבירך שעין שתציץ ברעתנו תפקע. וכשענה רבא אמן, התבקעה עין ה"מברך" (המנאץ. וטובה קללת
הרב גבריאל מנחם יצחק בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא בירושלמי (שבת פי"ד ה"ג) "והסיר ה' ממך כל חולי" – זה הרעיון. דאמר רבי אליעזר: "ונתן עול ברזל על צוארך" זה הרעיון. ע"כ. כלומר, שהעול "ברזל" שמונח
הרב גבריאל מנחם בדברי תורה לפרשת 'דברים'
פרשת דברים השם הנוסף לחומש דברים הוא ספר המלחמות (הרוקח עה"ת דברים ב, י) כי עיקר המסופר בו ענייני מלחמות ישראל (וכשם שחומש בראשית – הישר על שם האבות –
