Archive
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר" השורש של חטא העגל הוא הפגם באמונת חכמים, כשיש פגם באמונת חכמים, הלב מתאווה לאלוהות הרבה! מה כל כך
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה מזבח העולה ומזבח הזהב: כבר הזכרנו לעיל (תרומה, מאמר רמזי השולחן), שהמשכן ובית המקדש על כל כליהם ומרכיביהם היו מרמזים על דברים ברומו של עולם, שאין לנו כל
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'ויקהל'
פרשת ויקהל ס"ד המטרה לא מקדשת את האמצעים: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם, ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'פקודי'
פרשת פקודי האחדות היהודית כגוף אחד ממש: אחד המשפטים היותר מפורסמים בעולם היהודי, היה משפטו של מנדל בייליס שהואשם כמו תמיד ברצח נער נוצרי, כזה שהיכה גלים בכל שדרות העולם
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'פקודי'
פרשת פקודי ״אלה פקודי המשכן משכן העדות״ כמה שנים עמד המשכן? הפתרון מפס׳ בנביא בספר מלכים: ״ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה״ בצאת בנ״י מארץ מצרים… ״משכן״ – הוי 410
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל,
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקהל'
פרשת ויקהל בפרשתנו כתוב:" ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם טבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה'". מפרש רבי אברהם אבן
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה דין מן המותר בפיך. כלומר, שחייב שהמצוות יהיו ממין (עכ"פ) שמותר באכילה (שו"ע סי' לב). ולכן בגמ' שבת (כח:) הוכיחו, שתחש הוא מטהורה, שהרי כיסו מעורו למשכן. אכן
הרב פינחס מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו כשבני ישראל הגיעו להר סיני למעמד הנשגב של מתן תורה, קרה לעם ישראל דבר מיוחד. אומרת התורה "ויחן שם ישראל נגד ההר". מפרש רש"י: "ויחן (לשון יחיד) שם
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא "וגם מקננו ילך עמנו", מסביר המלבי"ם בספרו "ארץ חמדה", על פי דברי הגמרא בעירובין (דף ק:) שאלמלא לא ניתנה התורה היינו לומדים צניעות מהחתול, גזל מנמלה ועריות מיונה.
