פרשת תולדות
בפרשת "תולדות" אנחנו קוראים על הברכות של יצחק ליעקב ועשיו. בתחילת הפרשה כתוב "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב" זאת אומרת שנראה לכאורה שעשיו הרשע הצליח לרמות את אבא שלו יצחק. ונשאלת השאלה איך יכול להיות שיצחק אהב את עשיו הרשע?
מסביר רש"י שעשיו היה מרמה את יצחק בשאלות של דקדוק בהלכה. איך מעשרים את המלח והתבן. וכידוע שאת המלח ואת התבן לא מעשרים, והסיבה היא כי המלח אינו מגידולי קרקע והתבן אינו מאכל אדם. אך בכל זאת עשיו הקפיד לשאול שאלות כאלה כי רצה לדמות לעצמו דמות של אחד שמקפיד יותר מהנדרש. מכך הסיק יצחק שעשיו מדקדק במצוות. לכאורה נראה שעשיו הצליח לרמות את יצחק, אבל זה רק לכאורה. כי בהתבוננות בהמשך הפרשה נגלה שיצחק ידע בדיוק מי זה עשיו.
כתוב על יצחק "ותכהין עיניו מראות" שהוא לא יכל לראות בעיניו (יעויין ברש"י הסיבות לכך) וכשביקש לברך את עשיו, יעקב הגיע בתחפושת כשהמטעמים בידיו שואל אותו יצחק "מה זה מיהרת למצוא בני"? איך הגעת כל כך מוקדם והכנת את הכל כ"כ מהר? ועונה לו יעקב "כי הקרה ה' אלוקיך לפני".
כשיצחק שומע את התשובה מתחיל לחשוד ואומר ליעקב תיגש אליי ואמשש אותך האם אתה עשיו, והוא ממשש את יעקב ואומר: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". רש"י מסביר שיצחק חשד כי עשיו אין דרכו ששם שמים שגור בפיו, וכאן הוא אמר "כי הקרה ה' אלוקיך לפני" וזה לא מתאים כלל לצורת הדיבור של עשיו, שהיה מדבר בלשון גסה ומופרעת "יקום אבי", לעומת יעקב שהיה מדבר בלשון עדינה ותחנונים "קום נא".
אם נעיין בפרשתנו נסיק שיצחק ידע בוודאות מי הוא עשיו, שאין שם שמים שגור בפיו, עשיו לא אומר "כי הקרה ה' אלוקיך לפני", ולא מזכיר את שם ה'. אם כך לא מובן איך יצחק אהב את עשיו ורצה לברך אותו על סמך שאלות של דקדוק בהלכה בייחוד כשידע שאין שם שמים שגור בפיו?
התשובה היא שאם חשבנו שעשיו היה שואל את השאלה איך מעשרים את המלח והתבן בצורה של רמאות ולא מצד האמת, מגיע אדמו"ר הזקן ומחדש חידוש עצום:
יש אמת מאחרי השאלה של איך מעשרים את המלח והתבן. יצחק הכיר את עשיו וידע שאין שם שמיים שגור בפיו, ושהוא עובר עבירות ומדבר בגסות וחוצפה. ולמרות כל זה, כשעשיו היה מגיע לאביו עם שאלות של 'דקדוק בהלכה' כביכול, יצחק ידע שגם אם יש לעשיו מלח ותבן הם לא הגיעו אליו בדרך ישרה, אלא בדרך של גניבה, גזילה ואלימות.
אדם מבחוץ שהיה שומע את שאלות עשיו, היה זורק אותו מהחדר ואומר לו תלך מפה גנב, גזלן וכו', אבל יצחק זיהה פה משהו עמוק, שאלות עשיו היוו בעצם את החוט המקשר היחיד בין עשיו לקב"ה. אם נגדע גם את החוט הזה נגרום לניתוק הקשר בין עשיו לקב"ה, וכידוע שעשיו היה לו נשמה גבוהה מאוד, אלא שהלך שבי אחר יצרו הרע ובחר בדרך הלא טובה. יצחק זיהה את הפוטנציאל שטמון בשאלות של עשיו והבין שאולי זו הדרך לקרבו לקב"ה וכך יתגבר על היצר הרע עם הכוחות שיש לו.
ודבר זה יובן מכך שמצאנו בחז"ל שראשו של עשיו קבור בתוך הקבר של יצחק, כי מבחינת הראש של עשיו הוא בדרגה גבוהה, אלא שהגוף הגביל את הנשמה ומנע ממנה להתקרב לקב"ה. לכן גרמו משמים שהברכות יילכו ליעקב.
ומכך עלינו ללמוד כשם שיצחק נהג לקרב את עשיו, כשאנחנו נתקלים ביהודי שלצערנו לא שומר תומ"צ ונראה רחוק מהיהדות, עלינו לקרבו ולמצוא בקרבו את החוט המקשר ומחבר אותו לקב"ה ולהשפיע עליו אהבה, וכך בעז"ה נזכה להחזירו בתשובה שלמה אל הקב"ה.
מעובד לפי שיחותיו הקדושות של הרבי מליובאוויטש.
הרב פנחס מוזגרשוילי הי"ו מלוד
