פרשת כי תצא
האיזון שנדרש מהאדם ובכל עת:
פרשה זו מלאה במצוות רבות הנוגעות לסיטואציות שונות המקיפות את חיי האדם. במאמרנו הפעם, ניגע במצווה מעניינת הקשורה לבניית מעקה לגג ביתו של האדם. וכך הוא לשון הפס' "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו". בפס' זה מצווה אותנו התורה, כי על אף הריגושים הכרוכים בבניית בית חדש, החל משלב הרכישה המתיש הדורש רדיפה אחר האישורים העקרוניים למיניהם, תוך תיאום מול ההחזרים החודשיים. ממשיך בשלב בו כבר מתחילים לשבור את הראש, כיצד לתכנן את השטח באופן המקסימאלי, והאם להעדיף אריח כזה או צבע אחר לקיר. האם להשקיע ולרכוש לוסטרות המזכירות את אלו שהיובארמונו של לואי ה 16, או להסתפק בנורת לד חסכונית ויפה בלילהפריז יתר על המידה. ולאלו המהדרים לזכור ולתאם פגישה עם מעצבת הפנים, כדי שכל האריחים, הציפויים, והכלים למיניהם וגווניהם, יצטרפו יחדיו להרמוניה שלמה, שלא מביישת את הטובה שביצירותיו של בטהובן. בקיצור, לא אלאה אתכם, אך הבנו את הכיוון. כאן נכנסת התורה לתמונה, ומראה לנו כי אחר פסגת האושר הזמנית שנכבשה (מה לעשות תוך זמן קצר מתרגלים וההתלהבות פגה לה),אל תשכח את העיקר. תעשה אתהכל כדי לבטח את שלום המבקרים אצלך בדירה. ואף אם הנכם עדיין זוג צעיר ללא ילדים,זה לא פוטר אותך מהחיוב לעשות את המוטל עליך, ולצאת ידי חובת שמירת הגוף והנפש שלך ושל מכריך, רחוקים כקרובים. כמה מדהים ומפעים לראות כיצדתורתנו הקדושה,שמה דגש על כך שהננו מחויבים להיות שולטים ולא נשלטים. אל תיתן למצב רוח מרומם כזה או אחר לסחרר אותך ולהוציא אותך מהכלים. שמור את המושכות ביד שלך,והנהג את ספינת הרגשות שלך ביד אומן. אמנם מדקדוק לשון הפס' "כי יפולהנופל" משמע שאותו אדם שעתיד ליפול, כבר עכשיו בהווה נקרא נופל. וכפי שהביא רש"י את דרשת חז"ל (ספרי כב' סח') כי עולמנו מתנהל בהשגחה מופלאה ומדוקדקת, ועל כל אחד נגזר מה יהיו קורות חייו, אלא שמגלגלים חובה ע"י חייב וזכות ע"יזכאי.אלא שעל כל אחד מוטלת החובה לברוח מהאפשרות ולו הקלושה ביותר, שתהיה לו שייכות כלשהי לכך שיוציאולפועלאת החובה דרכו.חיינו מלאים עד בלי סוף במצבים מעין אלו, בהם אם האדם לא עושה לעצמו גדר, הוא נסחף. וכשנסחפים אין לדבר סוף, ואין גבול שיוכל לעצור את הזרם. החל בהוואי החברתי, שם אם אין לאדם עמוד שדרה בריא ויציב, אזי כל חבר ויהיה הרדוד ביותר, יצליח לסחוף אחריו את הפקח ביותר ובקריצת עין. כיון שמה שחסר לו זה רק עמוד שדרה, שבהעדרו אין האדם יכול להתהלך כדבעי. כמו כן המצב הכלכלי, אם האדם לא לומד להתנהל לפי יכולותיו, ומנהל חיי ראווה ונהנתנות, בזמן שאת הלחם והחלב במכולת הוא לא מכסה (תתפלאו לשמוע אבל יש אנשים מהסוג הנ"ל), אזי יש כאן בעיה שורשית ומהותית. חשוב להדגיש כי אינני מדבר על מצב בו נאלצים לחרוג כדי לחיות את הבסיס, שם כל זוג ישקול את הדברים, וינהג כפי טבעם האישי ובכפוף לכלל השיקולים. ציינתי רק שתי דוגמאות אך הן רבות ועל כל צעד ושעל.על כל פנים היסוד הוא אחד. כדי לעבור את החיים בבטחה, נדרשת מהאדם יציבות שמקיפה את כל הכלים, איתם ודרכם מוציאים לפועל את הרצונות והמאוויים שלנו. אחרת לא שייך, כיון שהוא עוד עפיפון או בלון שמתעתד לצאת לדרך, וזה רק עניין של זמן. לא באתי לייאש חלילה, כיון שעם עבודה עצמית כל דבר ניתן להשגה, הואיל ואנו בעלי בחירה ולא עוד איזה כלבלב או חתול רחוב שכבודם במקומם מונח. ניקח את הדברים נתבונן בהם ונפיק מהם את המירב. על אחת כמה וכמה בזמן בו אנו מתקרבים לקרא ראש השנה, יום הדין, שם הרצינות והדקדוק גדולים, וככל שנלמד ונחדד לעצמנו את הנחיות התורה לחיי היום יום ונלך לאורם, רק נרוויח בזה ובבא. בברכת שנה טובה לכלל ישראל.
הרב מיכאל מירון הי"ו מבית שמש
להרצאות במגוון נושאים 0504150251
