פרשת 'האזינו'
שירת האזינו נפתחת בפסוק: "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי".
משה צפה שאומות העולם לאחר מותו יבאו וירננו על בני ישראל ויכפרו במעמד הר סיני,לכן העיד משה רבנו על בני-ישראל את השמים ואת הארץ א. כדי שהם יעידו על נתינת התורה ב. כדי לרמוז להם, שאם יקיימו את התורה והמצוות יקבלו את השכר באמצעות השמים והארץ –במידה וישמרו את התורה והמצוות השמים יורידו גשמי ברכה והארץ תצמיח את יבולה ובמידה ולא ח"ו וכו'.
נשאלת כאן השאלה, האם השכר שיבוא מהשמים ומהארץ הוא הדבר שצריך לעורר את נשמתו שליהודי להתחזקות בקיום התורה והמצוות? האם אין כאן ירידה בדרגה, הרי את התורה צריך לקיים שלא על מנת לקבל פרס,ואיך משה רבינו מציע להם כביכול שוחד ע"י שמים וארץ? השאלה גוברת לאור העובדה שפרשת האזינו נקראת תמיד בעשרת ימי תשובה או בין יום-הכיפורים לסוכות, ימים שבהם מתעלה יהודי לדרגה רוחנית גבוהה ועובד את הקב"ה מתוך פנימיות הנשמה, ופתאום מדברים איתו על שכר גשמי שיבוא מהשמים ומהארץ.
תורת החסידות מסבירה זאת עלפי פנימיות העניין של 'השמים' 'והארץ'. שהוא היהודי נדרש לעבוד את הקב"ה גם באמצעות ה'שמים' וה'ארץ' שבנפשו. ה'שמים' רומזים לכוחות העליונים שבאדם – השכל והמידות, וה'ארץ' רומזת לכוחות התחתונים של האדם – הדיבור והמעשה.
בכל אחד מהם לבדו לא די: לא מספיק שיהודי עובד את ה' באמצעות ה'שמים', השכל והמידות. הוא מבין את גדולת ה' בשכלו, וחש רגשות של אהבת ה' ויראתו. הדברים חייבים לרדת עד ה'ארץ' – לקיים את התורה והמצוות גם בכוחות התחתונים, בדיבור ובמעשה. ומצד שני, לא די לקיים את התורה והמצוות בפועל, בדיבור ובמעשה, אלא יש צורך גם ב'שמים' – בהתבוננות השכל ובהתעוררות המידות.
בדרך זו מקיפה עבודת ה' את כל ישותו של האדם. היסוד לכל הוא האמונה הפשוטה וקבלתה עול הנובעים מעצם הנשמה. לאחר מכן מגיעה עבודת ה' לשכל ולמידות, ומשם היא יורדת עד הדיבור והמעשה.
זה הדבר שאומר משה רבנו לעם-ישראל: לא די באמונה הפשוטה ובקבלת-העול, אלא קיום התורה והמצוות צריך להיות גם באמצעות ה'שמים' וה'ארץ' – לרתום את הכוחות העליונים שבאדם ה'שמים' והכוחות התחתונים שבו ה'ארץ' לעבודת ה'.
שלוש הדרגות הללו באות לידי ביטוי בשלושה תחומים בעבודת ה': האמונה הנובעת מעצם הנשמה מתבטאת בעבודת התשובה, שעיקרה "בקשו פניי", פנימיות ועצם הנשמה. ה'שמים' רומזים לתורה, שאותה צריכים להבין בשכל. וה'ארץ' רומזת לקיום המצוות, הנעשות על-ידי הכוחות התחתונים, הדיבור והמחשבה. כאשר עבודת ה' מקיפה את כל מהותו של האדם, מגן עליו הדבר מפני החטא. לכן מעיד משהעל בני-ישראל את השמים ואת הארץ, הנותנים לנו כוח לעבודת את הקב"ה במשך כל השנה כולה.
מסופר על אחד המשפיעים בישיבת תומכי תמימים בתקופת אדמו"ר הרש"ב שכבר הגיע לגיל זקנה וכבר לא יכל להעביר שיעורים לתלמידי הישיבה, המצב היה קשה מאד מבחינה פיננסית והנהלת הישיבה התקשתה לשלם את המשכורות לצוות הישיבה. פנו ההנהלה לאדמו"ר הרש"ב ושאלו האם שייך לבטל את שכרו של המשפיע הזקן שכבר גם ככה אינו מוסר עוד שיעורים וב"ה הוא לא רעב לפת לחם, אדמו"ר הרש"ב אמר להם שהמשפיע הזה לא צריך למסור שיעורים כדי להשפיע על הבחורים, מספיק שהבחורים מסתכלים עליו ורואים את היראת שמים והפנימיות שלו זה כבר שווה את המשכורת.
ר' אברהימי מיכאלשוילי הי"ו מלוד
