הרב פינחס מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה בפרשתנו מופיעים ציוויים רבים שנצטווה משה רבינו בנושא המשכן וכליו. אבל בכל הפרשה אנו מוצאים דבר פלא ששמו של משה רבינו לא מוזכר בה אפילו פעם אחת. זו
הרב אליעזר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה הפרשה פותחת בפסוק "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (כ-כא) בפרשתינו לא הוזכר שמו של משה, אומר בעל הטורים:
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה מזבח העולה ומזבח הזהב: כבר הזכרנו לעיל (תרומה, מאמר רמזי השולחן), שהמשכן ובית המקדש על כל כליהם ומרכיביהם היו מרמזים על דברים ברומו של עולם, שאין לנו כל
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה דין מן המותר בפיך. כלומר, שחייב שהמצוות יהיו ממין (עכ"פ) שמותר באכילה (שו"ע סי' לב). ולכן בגמ' שבת (כח:) הוכיחו, שתחש הוא מטהורה, שהרי כיסו מעורו למשכן. אכן
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה בפרשיות תרומה ותצווה מופיעים הציוויים הקשורים לעשיית המשכן וכליו ובגדי הכהונה. סדרי העבודה בו מפורטים בפרשיות התורה הבאות לאחריהן. לאור זאת מתבקשת שאלה על הציווי הפותח את פרשתנו:
הרב גבריאל מנחם יצחקי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כח, ב) – ופי' אבן עזרא: שיתפארו בהם. כי אין אחד מישראל שילבש כאלה. [וע' ברמב"ן שם בהרחבה]. כלומר, שבגדי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה' ופורים
פרשת תצוה בפרק הראשון של המגילה מסופר על מלכות אחשוורוש ועל כל הסעודות שעשה כשנתישבה מלכותו. בחלקו השני של הפרק מסופר על הריגת ושתי. בפרק השני מסופר באריכות על החיפושים
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה הכללים שונים בין רוחניות לגשמיות: "והם יקחו את הזהב ואת תולעת השני ואת השש". ופירש רש"י שפסוק זה עוסק בנוגע לאותם חכמי לב כלשון התורה, המופקדים על בניית
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה בפרשתינו מובא הציווי של הדלקת המנורה בבית המקדש, הוא נחלק לשני שלבים: א. "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד", צריך להביא שמן זית זך
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה לאחר שהמן הוביל את מרדכי בתהלוכה ברחובות שושן והכריז לפניו "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ", המגילה מספרת: "וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ". הגמרא (מגילה טז,א) מפרשת:
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה כוחה של נשמה יהודית אנו רואים את כוחו של משה רבינו כמנהיג מיתולוגי של עם ישראל שמסר את עצמו עליהם, ואפילו ביקש שימחה שמו ואל תיפול משערתם של
חכם יוסף מודזגברשוולי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור והעלות נר תמיד' (כז-כ) בגמרא (שבת כא.) תני רמי בר חמא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת, אין מדלקין
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה הגמרא (מגילה יד,א) ממשילה את המן ואחשוורוש לשני בני-אדם. לאחד יש תל בתוך שדהו ולשני חריץ. בעל התל מחפש מי שיקנה ממנו את תל העפר, ובעל החריץ מחפש
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה פרשת תצוה "ולבני הארון תעשה כותנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת" בגדי הכהונה היו משמשים כבגדי שרד ולפי הבגדים שהיה לובש הכהן לפי זה היה
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה סימון תצוה בסוף סיום משניות סדר מועד- מסכת חגיגה כתוב: כל הכלים שהיו במקדש טעונים טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת שהם אינם מקבלים טומאה מפני שהם כקרקע
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה המדרש (אסתר רבה ז,י) ממשיל את המן הרשע לציפור שביקשה לנקום בים על שגליו הרסו את קינה, וניסתה לייבשו. מה עשתה? נטלה מים מן הים במקורה ושפכה ליבשה,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה המדרש (אסתר רבה ז,י) ממשיל את המן הרשע לציפור שביקשה לנקום בים על שגליו הרסו את קינה, וניסתה לייבשו. מה עשתה? נטלה מים מן הים במקורה ושפכה ליבשה,
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת" ( שמות כח, ב). אחד משמונת בגדי הכהונה שציווה הקב"ה לעשות לאהרון הכהן, הוא החושן, שהיה עשוי משנים עשר אבנים יקרות,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה הגמרא קובעת שה"ונהפוך הוא" אינו עיקרו של נס פורים, אלא זה היה תוצאה של הנס העיקרי, שהוא "בלילה ההוא נדדה שנת המלך". הדבר מעורר תמיהה: וכי עליית מרדכי
הרב אליהו מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה 'ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע' פירש רבינו האלשייך זצ"ל שמעיל האפוד
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה "זך וכתית"– דרך לקנין תורה פרשת תצוה פותחת בציווי על שמן המשחה, "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל
שיחה של הרבי לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה פרשת תצווה צופנת בתוכה רמזים שאינם נראים לעין במבט שטחי. לדוגמה, אי-אזכור שמו של משה בפרשה. זה היה בעקבות בקשתו של משה מהקב"ה למחול לבני ישראל על חטא
התמ' סימון ג'אנשוילי בדברי תורה לפרשת תצוה
פרשת תצוה זכור בהפטרת פרשת זכור מסופר, ששאול חמל על אגג מלך עמלק ועל 'מיטב הצאן והבקר' שלו וכל זה היה נגד רצונו של הקב"ה, ולכן נטל הקב"ה את המלוכה
הרב אליהו מירלאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" בפרשתנו מובא הציווי לקחת שמן זית זך כתית כדי להעלות בו נר תמיד.
הרב אברהם דניאלוב בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת 'תצווה' "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (פרק כ"ז פסוק כ') בפסוק זה יש רמז לשלושה בתי מקדש, ראשון ושני
הרב ברוך ציקואשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצווה
פרשת "תצווה" פרשה שלמה העוסקת בביגוד פרשת תצווה מכילה תאור מפורט על כל אביזרי הלבוש של הכהנים בבית המקדש. החל מציץ הזהב שהונח על מצח הכהן הגדול, בגדי התכלת, הזהב,
הרב בן ציון בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת "תצוה" "ויקחו אליך שמן זית זך" שנינו בגמ'(הוריות יג'): "אמר רבי יוחנן כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה,כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה". לכאורה צריך להבין
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת "תצוה" "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי" [כט-מג] קביעות בלימוד התורה – כמפתח להקב"ה אתוועד עם הציבור כמלך הקובע מקום לדבר עם עבדיו שם. [רש"י] ואזמין
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת תצוה'
פרשת 'תצוה' "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי" [כט-מג] קביעות בלימוד התורה –המפתח לקב"ה "אתוועד עם הצבור כמלך הקובע מקום לדבר עם עבדיו שם" [רש"י] "ואזמין מימרי תמן
