פרשת 'בא'
גאולת בנ"י ממצרים באחת או – בשני
עיקרה ומהותה של פרשתינו היא בענין גאולת עם ישראל משיעבוד מצרים, ויציאתם ממצרים. ונשאלת שאלה גדולה, מדוע בחר הקב"ה וחילק את הגאולה והיציאה ממצרים לשתי חלקים?
האחת מתוך מצרים בט"ו בניסן, כפי שמובא בפרשתינו, "ויהי' בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים" [יב-מא].
והשניה על הים בים סוף בכ"א ניסן, ובאמצע חזר הקב"ה והפילם בצרה גדולה מאוד, שהפך לב פרעה ועבדיו לרדוף אחרי בני ישראל, ופחדו פחד גדול ועמדו בסכנה נוראה. ואחרי כן חזר והצילם מיד פרעה ועבדיו, כמובא בפר' בשלח[יד-לא] "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים".
ולמה לא היתה גאולה בפעם אחת בט"ו בניסן, או שהיו בני ישראל נשארים במצרים עד ליום כ"א בניסן ואז הי' הקב"ה גואלם. גם יש להבין את הסיבה שיעקב אבינו נתן לבני ישראל סימן לגאולה, מי שיאמר לכם פקודה כפולה "פקוד יפקוד" הוא הגואל האמיתי? ונראה ששני השאלות קשורות זה בזה.
ומבאר זאת מרן ה"בן איש חי" זצ"ל בהקדמת הטעם שהגלה הקב"ה את ישראל למצרים ולא למקום אחר: מפני שצפה הקב"ה שאין לישראל באותו הזמן מצוות שיהיו נגאלין בזכותם. מכאן שעדיין לא קיבלו את התורה ומצוותיה, ורק מצווה אחת גדולה ויקרת ערך יהי' בידם שיש בה להגן עליהם ולגואלם והיא – מצות האמונה!
ואביא משל בענין זה: אדם אחד עני בן טובים נשא חן בעיני המלך מפני שהמלך אהב את אבותיו, ורצה המלך לתת לו משרה מכובדת שיהי' לו ממה להתפרנס בכבוד בעיר המלוכה. אך עני זה הי' תמים מאוד וגם חלש בגופו, אמר המלך אם אמנה אותו לראש הצבא הרי תמים הוא ואינו יודע תכסיסי מלחמה. ואם כשר הפנים הרי אינו יודע קרוא וכתוב ואם כשר האוצר. הרי אינו מכיר צורת מטבע, ואם כשר הגיבורים הרי אדם חלש הוא ולא יעמוד אפי' לפני נער קטן. ואם כשר המשפטים הרי אינו יודע דת ודין חוק ומשפט, ואם כשר המכס הרי לא יבדיל בן משי לצמר גפן. מה עשה המלך, מינה אותו להיות נאמן המלך ויהי' חותמת המלך מופקד בידו, וכל מאמרי המלך ופקודותיו יעבירו תחת ידו, והוא יאשר ויחתום בחותם המלך, ובתפקיד זה יהיה לו כבוד גדול, ושכר מרובה, כפי חשיבות תפקידו, וגם יקבל מתנות רבות מאזרחי המדינה הנצרכים לחותם המלך. וזאת מפני שתפקיד זה אינו דורש כישורים מיוחדים, אלא נאמנות למלך אמונה צרופה, ובזה לבי
כן הוא הנמשל – ראה הקב"ה שמכל ג' העמודים שעליהם עומד העולם, אין בישראל – אף לא אחד תורה!
עדיין לא נצטוו,גמילות חסדים גם היתה חסרה מהם,מכאן שהיו משועבדים ועניים מאוד,ואין בידם לעשות צדקה וחסד אך הי' להם מצות האמונה בקב"ה שהי' לבם טהור להאמין בדבר ה' ובנביאיו,משה רבינו ,ולמצוה זו אין צורך בחכמה,וגבורה וממון.
מצות האמונה מתחלקת לשני סוגים:
א. אדם שהצלתו מתקבלת בשכל אדם ודרכי הטבע.
ב. אדם שהצלתו רחוקה מהבנת שכל אדם ומדרכי הטבע, ובכל זאת מאמין בה' יתברך שיעשה לו נס ויושיע אותו מצרתו. הרי אדם שכזה ישתבח באמונתו זו ושכרו עצום מאוד.
ומזה נבין שחסד גדול עשה הקב"ה עם בנ"י להגלותם למצרים דוקא, כיון שהגולה למצרים ישועתו וגאולתו רחוקה מאוד בעיני השכל ומדרכי הטבע, מפני שמזלם של מצרים היה בשיא תוקפו, עד שעבד לא ירים ראשו, וגם שהיה להם כשפים קשים מאוד שלא יוכלו בנ"י לצאת ממצרים. ולמרות כל זאת כאשר בא משה רבינו והודיעם על הגאולה שהקב"ה מוציאם מארץ מצרים האמינו בדבריו ושמחו שמחה גדולה. ובזכות אמונתם הגדולה בה' ובנביאו נגאלו ממצרים.
וידוע שבריבוי הניסים שעושה הקב"ה לישראל תתרבה הדבקות בהקב"ה ביותר מתוך הלל שיר ושבח מפיו של האדם.
ובזה מיושב ומובן שאלתינו מדוע הקב"ה חילק גאולת ישראל לט"ו ניסן וכ"א בניסן? הנה הגאולה בט"ו ניסן שבה יצאו בני ישראל ממצרים והגיעו עד לים סוף היתה גאולה שלימה ביותר, מכאן שלצאת ממצרים לא היה אפשר בשום דרך, והיתה זו גאולה אחת שלמה ומלאה, ואח"כ גלגל על בני ישראל צרה חדשה של רדיפת פרעה ועם ישראל היה בצער גדול, כדי להרבות להם ניסים חדשים על הים ועי"ז ירבו בפיהם שירים ותשבחות לה'. כאמור "אז ישיר משה ובני ישראל" שנאמר על ים סוף, ויחשב להם כאילו מתו ונולדו מחדש, ויתלהב לבם בניסים אלו ויגדלו דבקותם בה' יתברך מאה פעמים ככה על הניסים שנעשו להם במצרים. וזו הסיבה שיעקב אבינו נתן סימן לישראל, מי שיאמר לכם פקודה כפולה הוא הגואל האמיתי כיון שראה ברוח קודשו גאולת ישראל ממצרים. ונס קריעת ים סוף וזהו שנרמז בהגדה של פסח "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו".
אחי ורעי קהל עדתינו די בכל אתר ואתר קהילות קודש יוצאי גרוזיה עומדים אנו רגעים ספורים לפני הגאולה שאין אחריה גלות, על כן עמדו הכן כולכם לקבל פני משיח צדקנו. ע"י הוספה בלימוד תורתינו הקדושה. בקיום המצוות, שע"י מצוה אחת מכריע עצמו ואת העולם כולו לכף זכות ומביא תשועה והצלה, וגאולה שלימה לכל ישראל, עד לקיום הכתוב "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה', מקדש א-ד-נ-י כוננו ידיך" בבית המקדש השלישי שיבנה ע"י הקב"ה שכה' ימלוך לעולם ועד, בגאולה שלימה לכלל ולפרט כן יהי רצון.
מאת: הרב חכם משה מיכאלשוילי
