פרשת מטות מסעי
המסעות שעברו בני ישראל במדבר סיני היו תהליך של מעבר מהגלות במצרים לעבר הגאולה בארץ ישראל. תכליתו של המסע היא להגיע ליעד רוחני טוב ויציב יותר, אולם המסע עצמו מייצג מצב לא יציב. הגמרא אף קובעת כי "כל הדרכים בחזקת סכנה", ולכן יש צורך להיזהר בדרך. כדי להגן על היהודי מפִּגְעֵי הדרך מתלווים אליו מלאכים, כפי שנאמר בתהילים: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ". גם כשיהודי הולך בדרך מסוכנת, היא בכל-זאת דרכו של יהודי, "דרכיך", שגם בה הוא מקיים את הפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". לכן הוא זוכה לשמירה של מלאכי מרום.
זה הטעם למנהג – מנהג ישראל תורה היא – שכאשר פוגשים יהודי מאחלים לו 'שלום עליכם', בלשון רבים. ולכאורה, מדוע אין אומרים 'שלום עליך', כפי שמכבדים תלמיד חכם בברכת 'שלום עליך מורי ורבי'? אלא שברכת 'שלום עליכם' אינה מכוּונת לאורח בלבד, אלא גם למלאכים המתלווים אליו. אך יש להקשות על כך: הגמרא אומרת "הנכנס לבית הכיסא אומר (למלאכים המלווים אותו) התכבדו מכובדים". אך בשולחן ערוך נפסק שבימינו אין אומרים זאת, "מפני שאין מחזיקין את עצמנו ליראי שמים שהמלאכים מלווים אותנו". אם כן, אם המלאכים כבר אינם מלווים אנשים כערכנו, מדוע מוסיפים לומר 'שלום עליכם'?
היה אפשר להסביר שיש הבדל בין ההתייחסות של האדם לעצמו ובין ההתייחסות לזולת. אדם מכיר את ערכו ויודע שאין הוא ירא שמים במידה שמלאכים ילוו אותו. לא-כן כאשר מדובר בזולת. כאן יש לנקוט כהוראת חז"ל "הווי דן את כל האדם לכף זכות", ויש לאחל לו 'שלום עליכם' בהנחה שהוא ירא שמים וזוכה לליווי המלאכים. אך תירוץ זה אינו מספק. בברכת המזון אנו אומרים "עושה שלום במרומיו… ואִמרו אמן". בשולחן ערוך מוסבר שהשימוש בלשון רבים ("ואִמרו") מכוּון "למלאכים השומרים אותו". הרי שגם לאנשים כערכנו יש מלאכים המלווים אותנו!
ההסבר הוא: ברכת המזון היא מצווה. קיום מצווה יוצר מלאך, המליץ יושר בעבור עושה המצווה, כדברי המשנה: "העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד". לכן אנו אומרים "ואִמרו אמן". אך בשעה שאדם נכנס לבית הכיסא, ששם אסור לעסוק בתורה, הדבר תלוי בדרגתו האישית, ועל כך נאמר שבימינו אין אנו מחשיבים את עצמנו ליראי שמים עד שמלאכים מלווים אותנו גם כשאיננו עוסקים בתורה ובמצוות. כאשר שני יהודים נפגשים והם חשים שמחה על שפגשו איש ברעהו, מתקיימת כאן מצוות אהבת ישראל, שהיא "כלל גדול בתורה", ובזכותה נוצרו עכשיו מלאכים רבים, לכן מן הראוי לברך איש את רעהו בברכת 'שלום עליכם'. (תורת מנחם)
