פרשת "דברים"
"אלה הדברים"
"אלה" פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים [מד"ר בראשית ל-ג] אלה הדברים. פסל הראשונים שבפרשת מסעי, שם אתמר: "ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבותיו ידבקו בני ישראל" [במדבר לו-ז] כי לכל שבט היו נחלות בפני עצמו. אך בענין התוכחה כתיב: "וכשלו איש באחיו" [ויקרא כו-לז] שישראל ערבים זה לזה. הדברים שדיבר משה שייכים לכל השבטים יחד, וערבינהו ותנינהו, שכל מי שיש בידו להוכיח ואינו מוכיח נלכד באותו עוון ממש. כמאמרם ז"ל שצריך גדול הבית להוכיח לבני ביתו וגדול העיר להוכיח לבני עירו [שבת נה.] וכל שדבריו נשמעין ואינו מוכיח נלכד, כדילפינן ממעשה פרתו של רבי אלעזר בן עזריה עיי"ש. ע"כ דיבר משה תוכחתו לכל ישראל [אגד"כ].
או באופן אחר, שאינו דומה תורה שהרביץ משה לישראל ל"ט שנה לתורה שהרביץ בם בשנה הארבעים. כי אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה [ע"ז ה:] על כן "אלה" פסל הראשונים, כי אין ערוך ושווי למה שלמדו ממשה קודם שנת הארבעים ללימוד שלמדו וקיבלו ממנו בשנה הארבעים. לפי הערך העצום של הלימוד בשנה האחרונה נפסלו השנים הראשונים [אגד"כ].
או יראה באופן אחר: למה כתב "אלה" ולא כתב ואלה? שזהו יוצא מן הכלל הנקוט, "אלה" פסל הראשונים וכו' [רש"י פרשת משפטים] כי כאן אף על פי שלא פסל הראשונים, מכל מקום כתב אלה לטעם ידוע, כי משה דיבר דבריו בספר דברים ל"ו ימים כחשבון "אלה" שבגימטריה שלושים ושש. צא וחשב: באחד לחודש העשירי[ר"ח שבט] התחיל דבריו וביום ז' אדר מת. בין הכול ל"ו ימים. לרמז זה, פתחה התורה ספר דברים שלא ככלל וכתבה, אלה הדברים. אחר כך מצאתי כן לחד מקמאי [ספר הציוני] ואעלוז בזה.
עוד לאלוה מילין, במאמר החכם מכל האדם שלמה המלך ע"ה: "שלשה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים. דרך אניה בלב ים וגו'" [משלי ל-יח-יט]. יש בתורה שלוש פרשיות שנפתחות במילה "אלה": "אלה תולדות נח" [בראשית ו-ט] "אלה פקודי המשכן" [שמות לא-כא] "אלה מסעי בני ישראל" [במדבר י-כח] והמה נפלאו, שהם פלא פלאות היו, ש"אלה" פסלו הראשונים.
וטעמם למה כתב שם "אלה" ולא כתב ואלה, מבואר: "אלה תולדות נח", שנעשה בדורו חידוש העולם, וימח את כל היקום [בראשית ז-כג] אשר היה מקדמת דנא ולא נותר מזרע קין נפש. ואף קין יש אומרים שמת במבול, וחי אלף שש מאות וחמישים ושש שנים [כ"ה במד"ר משפטים] והעולם שינה צורתו כליל, על כן כתוב- "אלה" ולא כתב, ואלה תולדת נח, כי דור נח והצלתו ודרך אוניתו בלב ים הם מן המופלאות. נפלאו ממני. על דרך נס ופלא ששכל האדם אינו יכול לרדת לעומק מה שהיה. על כן ברור טעם למה נכתב "אלה", כאמור.
שלשה המה נפלאו ממני, גם "אלה פקודי המשכן" ברור שהוא פלא עצום, שיוריד הקב"ה שכינת עוזו מגבהי מרומים וישכן על הכרובים והקול יוצא ודבר ה' באורים ותומים ומושבו והקמתו,הכול על דרך נס ופלא עצומים. בצלאל ילד היה [כמבואר בסנהדרין סט:] וה' נתן בו חכמה ותבונה, וגם נתן חכמה ותבונה בבהמתו שעמדו כעדר קצוות לפני בעלי המלאכה, וארגו צמרם בעוד הבהמות חיות ולא משו ממקומם ואחרי כן נגזז צמרם וייסעו, כדאיתא בש"ס מס' שבת. ומידות המשכן וענייניו כל זה נפלאו ממני.
"אלה מסעי בני ישראל" [במדבר י-כח] איש מעולם לא עשה מסע כגון זה שעשו אבותינו במדבר, שנאמר: "והבאתי אתכם אל מדבר העמים" [יחזקאל כ-לה] וחכמינו דרשו שהקב"ה באותן מ"ב מסעות הסיען בכל מדברות שבעולם. ויסעו ויחנו,ויסעו ויחנו. מ"ב מסעות כנגד מ"ב שמות היוצאים מ"אנא בכוח", וכל מסע מכוון כנגד אות אחת, וכל מקום שבאו אליו הקריבו בו קרבן, כי ידעו בנבואה שבניהם יצאו לגלות ולא יהיה מקום אליו לא יגיעו בני ישראל. האבות הקדימו בקרבן ותפילה לה' שיפרוס סוכת שלומו על בניהם ובני בניהם בגלותם ובדלותם [עיין שפתי כהן סדר מסעי, והדברים עתיקים]. מעולם לא עשה אדם מסע כגון זה, לסובב כל העולם כולו, רק בני ישראל, אומה שלמה, עטופים בענני כבוד ונישאים על כנפי נשרים, סבבו מדבר עמים.
בראשי תיבות של : "אלה מסעי בני ישראל" נרמזו הגלויות: אדום מדי בבל יון. "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" [שמות א-א] באים ר"ת: בבל אדום יון מדי, כי בגלות הראשונה במצרים נרמזו כבר הגלויות כנודע.
לוקט מספר "שיח יעקב" על פרשת דברים מאת:
הרב יעקב גגולאשוילי הי"ו
