"לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום"
מהו שלום?!
בגמרא (ברכות דף נו:), אמר רב חנן שלוש שלומות הן נהר ציפור וקדירה.
וצריך להבין מה מיוחד יש בשלושת הדברים הללו שהרואה אותם בחלום הם מברים שלום. וכן יש להתבונן מדוע צריכה הגמרא להביא שלשה דברים המסמלים שלום, האם לא די באחד מהם.
אלא יש שלום ויש שלום. יש שלום שהוא רק מניעת ריב, יש שלום שמייצר ומפתח קשר טוב עם השני, ויש שלום שהופך אותך ואת חבריך לאחד ממש.
הנהר מסמל שלום קר, בנהר משתמשים להעברת סחורה ממקום למקום, החיבור הוא שאין מלחמה, אבל בכל זאת זה סוג של שלום שמחבר בין שתי מדינות.
הקדירה זה כבר שלום מסוג אחר. אש ומים הם שני הפכים הם לא יכולים לדור ביחד או שהמים יכבו את האש, או שהאש תאדה את המים, הקדירה שומרת וחוצצת ביניהם וכביכול עושה שלום ביניהם. אבל גם מייצרת תבשיל חדש – היינו הם מתאחדים כדי לייצר דבר טוב שיכול לצאת רק בכוחות שניהם תבשיל לא יהיה ממים לבד וגם לא מאש לבד רק ע"י ההתחברות בין שניהם נהיה שלום ונוצר תבשיל.
לעומת זאת הציפור עושה שלום בצורה מוחלטת כדבר אחד שאין כאן שני מציאויות אלא הכל מציאות אחת. הציפור היא מעופפת אבל גם מניחה רגלה על גבי הקרקע, בשבילה השמים והארץ הם לא שני הפכים אלא דבר אחד.
ולכן כאשר רוצים לתאר זוג שחי בהרמוניה נפלאה מגדירים אותם כזוג יונים, כי היונים מחברים אחד לשני באהבה, שאין אני ואין אתה אלא אנחנו אחד.
המדרש מביא מעשה באדם שהיה עני מרוד והיה הולך ומהרהר על מצבו העגום, עד שיצא מחוץ לעיר והגיע לשדה, ותוך כדי הליכתו בשדות, מתגלה לעיניו מחזה מוזר מאוד. הוא רואה שתי ציפורים רבות אחת עם השניה זו דוקרת את זו וזו דוקרת את זו, עד שנפלה אחת מהם שדודה לארץ ומתה. והנה הוא רואה שהציפור החיה מעופפת ובאה עם עלה בפיה ושמה את זה באפה של חברתה, וראה פלא הציפור קמה לתחייה. כל כך שמח האיש אמר לא לחינם הגעתי לכאן, באתי כדי לזכות בעלה הזה ולהחיות מתים. מיד רץ ולקח את העלה, וכבר עלה במחשבתו שהוא סוגר את כל בתי הרפואה, כולם יעמדו אצלו בתור. הוא כבר מדמיין את עצמו יושב בארמון ואנשים מכל העולם באים אליו לקבל מזור למכתם. תוך כדי מחשבה הוא שואל את עצמו אבל מה זה באמת, אולי זה בכלל דמיון, והנה לפתע הוא רואה אריה מת שוכב בדרך, אמר לעצמו הנה אפשר לבדוק את העלה אם הוא באמת מחיה מתים או לא, לקח את העלה הניח באפו של האריה, והנה האריה קם לתחיה. אך היות והאריה היה רעב, קם מיד וטרף אותו.
לא לחינם המדרש בחר דוקא בסיפור של ציפורים, הציפור היא מציאות של שלום – שלום זה חיים, שלום זה ביחד, הציפור לא יכלה לסבול לראות את חברתה מתה לכן טרחה ומצאה את העלה בכדי להחיות את חברתה, בכח הרצון לשלום השיגה את הסגולה.
על כן נבין מדוע הקב"ה מעניק לפנחס את מתנת השלום. הגמול הראוי לקנאתו את קנאת ה', בקנאות זו, גדר פנחס את הפרצה שפרצו המואבים בכרם ישראל, והעמיד גבול ברור בין עם ישראל ובין האומות.
העמדת הגבול בחוזק ובעוז, אינה סותרת את מידת השלום, אלא אדרבה היא היא מעמידה ומחזקת את מידת השלום.
ולכן הקב"ה צריך לעשות שלום גם במרומיו, כיון שבמרום ישנם כוחות שונים, ועלולים להתערבב כוחות אלו אחד בשני, בא הקב"ה ותוחם את כל אחד בגבולו.
אומר הקב"ה למשה לך תאמר לפנחס "הנני נותן לו את בריתי שלום", שלום משמעותו חיים, בקנאתו עצר את הדרדור הרוחני של העם, וחיברם חזרה למציאות אחת עם הקב"ה, קב"ה וישראל חד הוא (זוהר ח"ב דף צ), ובכך נתן חיים לעם ישראל שעשה שלום בינם לבין אביהם שבשמיים, ולכן פנחס הוא אליהו שלא מת, הוא דאג להציל את עם ישראל, זכה מידה כנגד מידה וחי לעולם.
הרב שמואל בראשי הי"ו מירושלים
