שיחה של הרבי מלובביץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'דברים'
פרשת דברים בפרשתנו פונה משה רבנו אל שבטי גד וראובן ומזכיר להם את הדרישה שהציב לפניהם, תנאי לקבלת עבר הירדן: "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל". בתוך
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מטות מסעי'
מטות מסעי הפרשיות מטות ומסעי חותמות את תקופת השהייה של בני ישראל במדבר, ומעתה והלאה עוסקים בהכנה לכניסה לארץ. למעשה, ראשית הכניסה לארץ כבר מופיעה בפרשיות האלה, העוסקות בכיבוש ארצות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'חוקת'
פרשת חוקת כמה מהתנאים התכנסו בביתו רבי פינחס בן-יאיר, כמסופר בזוהר בפרשת חוקת (קעט,ב). פנה רבי פינחס אל רבי שמעון וביקשו להשמיע דברים בעניין פרה אדומה. השיב רבי שמעון: "שאר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'פינחס'
פרשת פנחס התורה מציינת בפרשתנו את שמו של החוטא שנהרג בידי פינחס: "וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה, אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית: זִמְרִי בֶּן-סָלוּא, נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי". רש"י מפרש: "כשם שייחס
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בלק'
פרשת בלק בתוך דברי השבח של בלעם לעם ישראל נאמר: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". הגמרא (סנהדרין לט,א) מספרת על גוי שהקשה לפני רבי אבינא: "מה גדולתכם, הלוא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'קרח'
פרשת קרח קורח הוא סמל למחלוקת ומדון, אך בניו של קורח מייצגים את כוח התשובה דווקא. בגמרא נאמר שהרהרו תשובה בליבם וחולצו ממעמקי האדמה. צאצאי קורח אף שימשו משוררים בבית
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שלח'
פרשת שלח פרשת המרגלים מעוררת שאלה גדולה: כיצד שגו נשיאי השבטים, אנשים מובחרים, שעליהם נאמר (רש"י יג,ג) "כולם אנשים – לשון חשיבות"; "אותה שעה כשרים היו"; עד שהוציאו את דיבת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך מרים הנביאה, אחותם של משה ואהרון, הייתה נתונה בהסגר שבעה ימים לאחר שלקתה בצרעת. סיפור הדברים מתואר בפרשתנו, ובסופו התורה אומרת: "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם". רש"י
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'נשא'
פרשת נשא אשר סיים משה להקים את המשכן, מסופר בפרשתנו, הרימו נשיאי ישראל את תרומתם: "ויָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה', שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב… עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים". תרומה זו מעוררת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי התורה מבטיחה: "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב". יש להבין, מדוע הפסוק פותח בחמישה שירדפו, ולא באחד? כמו-כן לא מובן לשם
