שיחה של הרבי מלובביץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אמור'
פרשת אמור יש מחלוקת תנאים אם ציבור שנמנע ממנו להקריב את קרבן הפסח, רשאי להקריב את הקרבן בפסח שני (בי"ד באייר). לדעת רבי שמעון בר-יוחאי הדחייה נועדה ליחיד בלבד ולא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים התורה מצַוָוה: "לא תעמוד על דם רעך". אסור לאדם להימנע מלהושיט עזרה לאדם הנתון בסכנה. רש"י מביא כמה דוגמאות לכך: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע עבודת ה' צריכה להיות מתוך התקדמות מתמדת. האדם נדרש להיות במגמה בלתי-פוסקת של התעלות, ובכל יום ויום עליו להשיג מדריגה גבוהה מזו שבה עמד אתמול. אם כך
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני בסיום פרשת שמיני התורה אוסרת אכילת שרצים, ומציינת את החומרה והתיעוב שיש בדבר: "וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל" (יא,מא). ובהמשך: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם
שיחה של הרבי מלובביץ ל'שביעי של פסח'
שביעי של פסח שביעי של פסח שונה במהותו מהיום הראשון של החג. בחג הראשון מדגישים בעיקר את ליל הסדר. אנו אומרים בהגדה: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים; 'בעבור
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו השבת שלפני פסח נקראת 'שבת הגדול', ואדמו"ר הזקן כותב שנוהגים לקרוא בה קטעים מההגדה של פסח, "לפי שבשבת הגדול הייתה התחלת הגאולה והניסים". הדבר קשור לקרבן תודה, שדיניו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא סדר היום במשכן ובמקדש החל והסתיים בהקרבת קרבן התמיד. זמן שחיטתו הוא (רמב"ם תחילת הלכות תמידין ומוספין): "קודם שתעלה החמה, משייאור פני כל המזרח". זמן שחיטת תמיד של
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקהל פקודי'
ויקהל פקודי כאשר התורה פותחת את סיכום מלאכת המשכן היא מכנה אותו "משכן העדות". רש"י מפרש: "עדוּת לישראל שוויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו עליהם". מתעוררת כאן
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא הגמרא (ברכות סב,ב) מספרת שדוד המלך נענש והקב"ה אמר לו: "הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו", והוא הציווי "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה הגמרא (מגילה יד,א) ממשילה את המן ואחשוורוש לשני בני-אדם. לאחד יש תל בתוך שדהו ולשני חריץ. בעל התל מחפש מי שיקנה ממנו את תל העפר, ובעל החריץ מחפש
