בהר בחוקותי
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי "וכי ימוך אחיך ומטה ידו" אומר המלבי"ם עם ישראל הוא גוף אחד, כאשר יש כאב באיבר אחד בגוף אפילו באצבע קטנה כל הגוף מרגיש את הכאב, כך
הרב מיכאל מריון בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי הכרוז הנעלם ומטרתו: "אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" (ויקרא כו' ג'). התורה תולה את כל הברכות הגשמיות בלימוד התורה וקיום המצוות הכתובות בה. וחז"ל
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי "גומל נפשו איש חסד" "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד" (ויקרא כה' לט'). על פסוק זה דרשו רבותינו (ויק"ר לד' ג', על
ר' אליעזר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי פרשת בהר פותחת במצוות השמיטה "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ובשנה השביעית שבת להשם אלוקיך שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" (כה-ג-ד). התורה מצווה
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי וישבתם על הארץ לבטח מעשה בזוג צעיר שמטפל בילדים מעוטי יכולת ומחוסרי דיור, חיפשו פתרון לבעיית המגורים שלהם וראו דירה נטושה, חשבו להתנחל באותו דירה זמנית, אבל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי התורה מבטיחה: "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב". יש להבין, מדוע הפסוק פותח בחמישה שירדפו, ולא באחד? כמו-כן לא מובן לשם
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי עמל התורה: פרשת בחוקותי פותחת בפס' הבא: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". מפרש רש"י במקום ההליכה המדוברת כאן בחוקות ה' אין הכוונה לקיום המצוות
ר' גבריאל יצחק בדברי תורה פרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי נאמר בפרשה: "וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי" (ויקרא כו, טו). ומבואר ברש"י, שהמהלך בפסוק הוא, שיש
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי התורה מבטיחה: "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב". יש להבין, מדוע הפסוק פותח בחמישה שירדפו, ולא באחד? כמו-כן לא מובן לשם
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". פירש הרב חיד"א זצוק"ל (בספר נחל קדומים): אמרו רז"ל במדרש: אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה,
