פרשת בהר בחוקותי
עמל התורה:
פרשת בחוקותי פותחת בפס' הבא: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". מפרש רש"י במקום ההליכה המדוברת כאן בחוקות ה' אין הכוונה לקיום המצוות שכן בהמשך הפסוק כתוב "ואת מצוותי תשמרו", לכן פירוש הפסוק הוא שתהיו עמלים בתורה.
בעמל התורה יש שני סוגים יש את העמל באמצע הלימוד. ויש את העמל מסביב ללימוד ונפרט.
התורה איננה חוכמה אנושית אלא חכמה אלוקית. כך שכדי ללמוד תורה ולהיות מחובר לתורה, מעבר להשקעה ומסירות השייכים גם בשאר המקצועות, יש צורך בסיסי לעמול ולהתייגע להבין את כל דבריה. היו גדולי ישראל רבים במשך הדורות שבילדותם לא היו בעלי כישרונות מזהירים אולם התמסרותם המוחלטת ויגיעתם הבלתי פוסקת בתורה יום אחר יום ללא ויתורים והנחות הביאו לידי כך שנפתחו להם שערי חכמה ובניגוד ליכולת הקוגניטיבית האישית שלהם. כי התקיים בהם הפס' "נפש עמל עמלה לו" מי שמוסר נפשו ללמוד ולהבין התורה עצמה מבקשת ומעתירה עבורו בפני בורא עולם שיזכה להבין את הכתוב בה.
כאן חשוב להדגיש פרט יסודי נוסף – לגדול בתורה יכול כל אדם וכדברי המשנה באבות "תורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה יבוא ויטול". התורה לא שייכת לאף מגזר כזה או אחר ובתנאי שילמדו את הכתוב בה ולא יעוותו אותה ויסלפו את אמריה. זה בעניין השייכות לתורה אולם להיות מחובר ומקושר לתורה בדבקות עצומה זה שייך רק אם מתמסרים ללימודה תוך ניתוק מוחלט מכל עניין אחר. אדם שבראשו מתרוצצות מחשבות מכל הבא ליד כדי להגיע לפסגות גבוהות בתורה עליו להשקיע מאמץ כפול ומכופל. זוהי הסיבה שבעולם הישיבות עסוקים אך ורק בתורה. זהו הזמן בו המוח צעיר ורענן וצורת הלימוד הנהוגה בישיבה מעצבת את הבחור ומעמידה אותו על רגליו בכל הנוגע לאופן הלימוד דבר שתורם אף להתנהלות חכמה ומושכלת בשאר שטחי החיים. היו מגדולי ישראל שרמת השקיעות שלהם בתורה הייתה כה גבוהה, כפי המסופר על ר' חיים סולובייצ'יק זצ"ל, שבשעה בה היה מכין את השיעור אותו היה מוסר בישיבה, היה כה שקוע בלימודו עד כי היה יכול להגיע לריכוז רצוף של שש שעות רצופות!!! וכיון שהיה חושב בתנוחה בה ידיו היו משולבות לאחור, היה מתעורר לפתע ושואל מה תלוי לי על הגב?? אלו אמנם רמות שלא מוכרות לנו, אולם במקצועות אחרים לא מצאנו ושמענו על תופעות שכאלה. רק בתורה לרוב מתיקותה והחכמה האלוקית המצויה בה, הדברים אמורים ושייכים. גם אנו שלא שייכים לדרגות הללו, מכל מקום בשעה שאנו מתיישבים ללמוד אנו יכולים להיות שייכים לכך על ידי לימוד אמתי ובהבנה ללא מריחה ועיגול זוויות.
יש אופן נוסף של עמל התורה והוא לא נוגע לעצם הלימוד אלא להכנות שמסביב ונרחיב.
מי שגומר את עבודתו וחוזר לביתו, לאחר שפגש והרגיש את אשתו והילדים ואף סעד יחד עימם ארוחת צהריים או ערב, מתחולל בקרבו מאבק איתנים. האם להיות שרוע על הספה ולעסוק בכל מיני עניינים, או שמא לחטוף שעה או שתיים של לימוד תורה בכל יום. העייפות משתלטת על כל האיברים והכבדות מוסיפה גם היא לכל הסיפור. אדם שמצליח להתגבר, חרף כל הקושי (למי שממש קשה אפשר גם לנוח מעט ואז להצטרף לשיעור באזור מגוריו) הרי זה עמל התורה. שכן הוא הניח את כל הקשיים בצד וירד ללמוד. כמו כן, לימוד בתקופות מתוחות או מלאות טרדות בחיים, גם כן מהווה עמל בתורה. אחרי הכל קשה להשקיט את המחשבות הסוערות, ולהיכנס לעולם של דממה ועיון שכלי שדורש מאמץ. ובפרט בלימוד הגמרא או ההלכה. אך הרווח האישי בכך מלבד השכר העתידי הוא עצום. כיון שככל שאדם מתמסר לעניין כלשהו, הוא יותר מתחבר אליו. ומה לנו גדול מתורתנו הקדושה שנקראת כלי אומנותו של הקב"ה, ועל ידה ניתן להיות מחובר לחי העולמים. כדברי הזוהר הקדוש "ישראל והקב"ה והתורה הם אחד".
כל האמור הוא מלבד הדוגמא האישית לילדים, שאבא קובע בכל יום עיתים לתורה גם אם הוא עובד לפרנסתו, ואמא תומכת ומעודדת ואף היא מצטרפת לשיעור אחת לשבוע, כי סוף כל סוף מי שלא מתמלא בתורה ומצוות לא רק שהוא הולך וחסר, אלא הוא עלול להפסיד גם את מה שכבר כן יש לו. כשם במעיין של מים כדי לשמור על צלילותם וניקיונם חייבת תמיד להיות תנועה או זרימה של מים אחרת הירוקת תתחיל להתפשט והמים לא יהיו ראויים אפילו לשימוש מינימאלי.
התורה שייכת לכולם רק שנבין כדי להתחבר אליה יש להתמסר ולהתאמץ ואז נזכה לראות את האור הגדול הטמון בה.
הרב מיכאל מירון מאחיסמך, לוד.
להרצאות ושיעורים 0504150251
לע"נ דינה בת תמר
