פרשת לך לך
השם "אברהם"
כשנגלה הקב"ה לאברהם כדי לצוותו על מצוות ברית המילה, הוא צירף לכך הודעה על אודות שינוי שמו. מכאן ואילך ישתנה שמו מ"אברם" ל"אברהם".
כתוצאה משינוי שם זה, נשתנה לטובה גם מצבו ועתידו של אברהם אבינו. אם עד אותה עת היה אברהם חשוך בנים, הרי שמכאן ואילך היה עתיד לזכות בפרי בטן.
שינוי זה ביטא לא רק פתיחת דף חדש בתולדותיו, אלא שינוי מהותי במעמדו של אברהם, כדרך שעושים לחולה מסוכן, שמשנים את שמו, כדי שעל ידי כך יוטב לו.
לפי כל הנתונים הטבעיים היה אברהם אבינו אמור להתהלך ערירי עד סוף ימיו, אולם עתה קיבל אברהם כוחות שמימיים שסייעו לו לפרוץ את מסגרות הטבע ולהתעלות מעליהן.
זאת ועוד, שינוי שמו של אברהם אבינו חרג מהמסגרת האישית. לשינוי זה היה השפעה ברוכה על עתיד האומה שיצאה ממנו, ולכן זכרו של שינוי זה מודגש גם כעבור דורות רבים.
בתחילת ימי בית המקדש השני, כאשר התכנסו נדחי ישראל ועלו מבבל לירושלים בהנהגתם של עזרא ונחמיה, מוצאים אנו הדים למאורע זה של החלפת שמו של אברהם אבינו. במקרא מסופר כי שבי ציון התכנסו לכנס תשובה גדול. באותו מעמד נשגב, פתחו הלווים באזכור חסדי הבורא.
בתוך כך הם כללו את העובדה: "אתה הוא ה' האלקים, אשר בחרת באברם, והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם" (נחמיה ט', ז'). החלפת שמו של אברהם הייתה ציון דרך חשוב בתולדות האומה, ולכן, היא זכתה לאזכור פומבי גם כעבור שנים רבות.
אך אנו עומדים ותמהים: מדוע שינוי זה הינו כה משמעותי? איזו חשיבות עילאית גנוזה בשם "אברהם"?
כך אמר לו הקב"ה: "ולא ייקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם, כי אב המון גויים נתתיך" (בראשית י"ז, ה'). השם "אברם", רמז על היותו אב לארם בלבד, כלומר, האדם הנשגב ביותר שיצא מארם. ואילו הקב"ה ביקש לעשותו מכאן ואילך לאב המון גויים. דמותו של אברהם תהווה דוגמה לאדם השלם שלאורו יצעד העולם כולו.
נימוק נוסף ניתן להחלפת שמו:
שהרי עד לאותה שעה היה שלטונו של אברהם על גופו מוגבל. הוא שלט רק על רמ"ג (243) איברים של גופו, כמנין הגימטריה של שמו "אברם", ועדיין נותרו חמישה איברים שלא היו תחת שליטתו.
תוספת האות ה' בשמו נועדה להשלים חסר זה. מכאן ואילך, כאשר יהיה שמו אברהם, יכלול שלטונו את כל רמ"ח איבריו, כמניין הגימטרייה של שם זה. השלטון על האיברים משמעותו הכוונתם לעשיית טוב ולהתרחקות מוחלטת מהרע ומהשלילה.
שני נושאים אלו קשורים זה לזה. הדרך שבה ניתן להגשים את המשימה להיות אב המון גויים, מתחילה באדם עצמו. כאשר האישיות הינה מושלמת ושלטונה על האיברים הוא מוחלט, ניתנת לאדם שליטה גם על מי שמחוצה לו.
שלטון כוונתו להתוות דרך חדשה שלאורה צועד העולם. הכוונת האנושות למטרות נעלות. צורת שלטון אחרת, שאינה מתבססת על האדם עצמו, שאינה מתחילה בשלטון האדם על פנימיותו, הינה חיצונית, יש בה מן המלאכותיות וסופה להתבטל.
שלטונו הבלעדי של אברהם על כל איבריו היה המפתח להחשבתו לאב המון גויים. כל אלו נרמזו בשמו החדש שניתן לו. אברהם במעשיו הוכיח, שאכן יאה לו שם זה, שכן הוא שלט בכל אלו בהצלחה מרבית. שבת שלום!
הרב אלי גגולא הי"ו
