פרשת חקת
הפרשה עוסקת במצוות פרה אדומה "דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על" (יט-ב)
אומר רש"י: מהו ויקחו אליך? שהמצווה קרויה על שמך, אמר הקב"ה למשה בעבור שמסרת עצמך למען כלל ישראל בחטא העגל ואמרת "מחני נא מספרך" מצוות פרה אדומה יהיה על שמך (כלי יקר) בתחילת הפרשה כתוב "זאת חקת התורה" (יט-ב) השאלה שהמפרשים שואלים אם מצוות פרה אדומה היא אחת ממצוות התורה היתה התורה צריכה לכתוב 'זאת חקת הפרה', מדוע אם כן כתבה "זאת חוקת התורה"? ידוע שמצוות התורה מתחלקות לג' קטגוריות – עדות, חוקים ומשפטים כפי שמובא בפרשת ואתחנן "אלה העדות החוקים והמשפטים אשר דיבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים" (ד-מה)
עדות – מצוות שמעידות על מציאות הבורא כגון: שבת, סוכות ופסח.
משפטים – מצוות שכליות הגיוניות – כיבוד אב ואם, לא תרצח, לא תגנוב ומדוע נקראו משפטים? כי יכלנו לכאורה לקיימם גם ללא ציווי אלוקי.
חוקים – מצוות שאין טעמם מוזכר בתורה כגון: פרה אדומה, שעטנז, איסור אכילת דבר אחר. חז"ל אומרים שבן אנוש אינו יכול להבין בשכלו ולרדת לעומקם של מצוות השם, ואפילו של המושכלות וההגיוניות, כי רק הבורא יתברך יכול להקיף בשלמות את טעם ושורש המצוות, ואנו הברואים קרוצי החומר לא נוכל להבין לעולם מדוע כך גזרה חכמתו יתברך, לכן כתבה התורה "זאת חקת התורה" ולא 'חקת הפרה', שלמרות שאת טעם מצוות פרה אדומה כתבה התורה 'תבוא האם ותקנח צואת בנה' אבל גם אם יודעים את טעמה, את שורשה לעולם לא נוכל להבין. לכן אומר הקב"ה 'חוקה חקקתי וגזרה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה' (במדבר רבה ט-ח).
ידיד נעורים היה לו לשלמה המלך, שבכל הזדמנות היה מבקש משלמה ללמדו את שפת החיות, והיה שלמה המלך מסרב ואומר לידידו, לא כדאי לך, זה לא בשבילך! והידיד לא היה מוכן לשמוע ולחץ עליו עד ששלמה המלך הסכים ללמדו. שלמה המלך אמר לידידו אמנם זה תהליך ארוך, אבל עם סבלנות תדע את שפת החיות. אמר הידיד מסכים לכל תנאי, העיקר שאדע את שפת החיות. לימד שלמה המלך את הידיד, ולאחר זמן ידע הידיד את שפת העופות והחיות. באחד הימים כשנכנס אותו ידיד לרפת שברשותו שומע את הפרות שמדברות ביניהם שעומדת מגפת 'הפרה המשוגעת' להגיע לאזור וכולם בסכנת מוות, ויש כבר שמועה שהרבה פרות מתו מהמגפה. שמע הידיד ולמחרת מכר את כל הרפת. לא עבר זמן וכל פרות האזור מתו ממגיפה והיחיד שנישאר עם רווח נקי היה הידיד ששמע את הפרות מדברות בניהם וכמובן ידע את שפתם. לאחר כמה חדשים נכנס האיש ללול שברשותו ושומע שהתרנגולות מדברות ביניהם שעומדת להגיע מגפת 'שפעת העופות' לאזור, וכל התרנגולות בסכנה, שמע האיש ומכר מיד את כל הלול, ולאחר זמן קצר כל התרנגולות שבאזור מתו, ומי ניצל והרוויח? הידיד שידע את שפת החיות והעופות. עוברים שוב כמה חודשים ושומע האיש ציפורים נודדות מספרות שעתיד להגיע בצורת קשה לאזור ותיפגע קשה ביבולים, שמע האיש ומכר את כל השטחים והשדות שברשותו והתעשר עושר רב, וכשהגיע הבצורת כל בעלי השדות נפגעו, חוץ מאותו ידיד שגרף רווחים עצומים.
האיש התעשר עושר רב והיה מרוצה מעצמו שלחץ על שלמה המלך ללמדו את שפת החיות, ובאחד הפעמים כשהוא שוכב ומתנדנד על הערסל שבגינתו ליד הבריכה המפוארת, שומע ציפורים על העץ הסמוך שאומרות אחת לשנייה 'אתה רואה את הברנש על הערסל? עוד כמה ימים האדמה תשכב עליו, יחטוף התקף לב קשה ולא יצליחו להצילו'. שומע האיש ונהיה חיוור, הסתכל ימינה והסתכל שמאלה וראה שאין אף אדם בסביבה חוץ ממנו, קיבל האיש פיק בירכיים ורץ לשלמה המלך, וסיפר לו מה ששמע מהציפורים על העץ, שאל את שלמה המלך מה עושים עכשיו?
אמר לו שלמה המלך: הרי הזהרתי אותך שלא כדאי שתלמד את שפת החיות והעופות, הקב"ה רצה לקחת לך את הפרות התרנגולים והשדות ולהשאיר אותך בחיים, אבל בגלל שהצלת את כל רכושך נאלץ הקב"ה לפגוע בך, הקב"ה רצה להציל לך את הלב ולפגוע לך בכיס, אבל אתה גרמת שישאר הכיס וילקח ממך הלב.
אומרת התורה "תמים תהיה עם השם אלוקיך" (דברים יח-יג) אומר רש"י: התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עימו ולחלקו.
שבת שלום ומבורך
ר' אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון
לזיווג הגון לבנימין בן בלה מלכה וצוריאל בן משה ומננה
