פרשת ניצבים וילך
שבת זו היא השבת האחרונה של השנה, ופרשה זו נקראת תמיד לפני יום הדין הגדול והנורא כדי להזכיר לנו שבעוד ימים מועטים ה' יתבר' מעמיד במשפט כל באי עולם, וגוזר מי לחיים ומי להפך חס ושלום ועל כן מזהירה אותנו התורה לשוב אל ה' ולשמוע בקולו כל זמן שהיכולת בידנו. וכתב המאירי שכל מי שלא עשה תשובה בראש השנה אין לו חלק באלוקי ישראל, היות שלא ניצל ימים קדושים אלו כדי לשוב אל ה', וכתב הרמב"ן על הפסוק: 'כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו' שזה נאמר על חזרה בתשובה, שהיא קרובה אל האדם ובכל עת יכול אדם לחזור בתשובה.
אמר רבי יצחק, אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה שנא': כי שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם (ואפילו הוא עתיד להרשיע לאחר זמן).
ובפירוש רבנו חננאל שם מובא בשם הירושלמי: ר' יהושוע בן לוי אומר מהאי קרא אם זך וישר אתה, היית לא נאמר כאן, אלא אם זך וישר אתה עכשיו (ראש השנה טז:)
מעשה בגנב מפורסם שאימתו הייתה מוטלת על כל יושבי העיירה, לא עזרו מנעולים ובריחים סורגים ושערים, לילה לילה היה הגנב מוצא דרך לחדור לבתים ולרוקן את תכולתם. השיטה שלו הייתה פשוטה באותם הימים חיממו את הבתים בתנורי הסקה, הגנב היה ממתין עד שעת לילה מאורחת, כאשר בני הבית עלו על יצועם והאש באח כבתה, אז היה משתלשל מבעד הארובה ועושה בבית כבתוך שלו. באחד הלילות חדר הגנב לביתו של הרב, והרב מנהגו היה לשקוד עד שעה מאורחת על הוויות אביי ורבא, נקל לשער את תדהמתו של הגנב כאשר פגש את הרב שיושב ולומד, נקל גם לשער את תדהמתו וחרדתו של הרב למראה הדמות המפויחת והשחורה שהגיחה באישון ליל מתוך התנור. לרגע שררה דומיה מוחלטת, שעה ששני האישים ניסו לעכל את הסיטואציה שנפגשו אחד עם השני, ראשון התעשת הרב שפנה אל הגנב בסבר פנים יפות מסתמא דבר מה בעל חשיבות הביא את כבודו לבקר אצלי בבית שעה מאוחרת זו? הגנב לא איבד את עשתונותיו והשיב אכן כן, כבוד הרב, שאלה גדולה לא נותנת לי מנוח עד שהחלטתי לבוא בשעה זו ולהציגה בפניך. ומה השאלה התעניין הרב, הגנב השפיל את מבטו ובקול נמוך אמר: השאלה היא – איך יוצאים מכאן? מסתבר שאילו היה לרב זמן ואילו היית לגנב המוכנות להקשיב הוא היה אומר לו משהו בנוסח הבא: רבים הם האנשים בעולם המוצאים את עצמם מלוכלכים בפיח לאחר שנדחקו בדרך לא דרך והגיעו למקומות אליהם לא היו צריכים להגיע, השאלה איך יוצאים מכאן? היא שאלה שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו.
אומנם גם השאלה איך הגעתי לכאן? היא בעלת חשיבות. הכרת המחדלים שהביאו אותנו הלום ימנע מאיתנו לחזור אליהם שוב, אולם ההתבססות במחדלי העבר כשלעצמה אינה תורמת לאדם דבר פרט לתחושות ייאוש וחדלון, לפני שניגש האדם לטפל בניתוח טעויותיו עליו להוציא את עצמו מהמקום הבעייתי שבו הוא תקוע. המילה שנה מקורה 'בשינוי' אומנם השנה החדשה חוזרת על עצמה במחזוריות מעגלית אותן עונות, אותם חגים, אותם אירועים, אבל אם אדם חי את השנה החדשה בדיוק כפי שחי את קודמתה המשמעות היא שלפחות אחת מהשנים הייתה מיותרת. הואיל וכך האתגר הגדול הניצב בפני כל אדם בפרוס השנה החדשה הוא 'לצאת מכאן' להיחלץ מהשנה הישנה על הצלחותיה ומחדליה ולפנות מקום לשנה חדשה ומתוקנת יותר. איננו יודעים אם אומנם אמר הרב לגנב את כל הדברים הללו וגם אם אמר – האם ירד הגנב לסוף דעתו. מכל מקום לנו הדברים צריכים להיות נהירים וברורים. שנזכה כולנו להסיר את הפיח ולצאת מהמקום בו נתקענו דרך הדלת ולא דרך הארובה…
בעל התניא פירש את דברי החכם במשלי – שבע יפול צדיק וקם – התקומה היא התכלית. ליפול כל אחד יודע, החכמה היא לקום, ריבוי החטאים אינו צריך להחליש את כוחנו ודעתנו, אם אכן רצוננו בתשובה, זהו אמצעי להתקרב אל הקב"ה ביתר קרבה.
ניתן להמשיל זאת במשל נפלא, לחבל המשתלשל כביכול מאת הבורא ישירות אלינו, חבל זה מחבר וקושר אותנו לקב"ה, כאשר היצר מסית אותנו ואנו עוברים עברה אזי נקרא החבל במקשר אולם על ידי התשובה, אוחז שוב הקב"ה בשני קרעי החבלים ויוצר בהם 'קשר', כעת לאחר שנוצר 'קשר' הרי מתקצר לו החבל, ואנו קרובים יותר לה' יתבר' מאשר קודם החטא ועל זה רמז בתורה המעידה על ישראל כי 'יעקב חבל נחתו' (דברים לב-ט) כשאדם לוקח ברצינות דבר אחד, אפילו קטן אבל אמיתי ויציב כמו למשל להוסיף עוד קצת בלימוד התורה או להצטרף לשיעור תורה ומחליט להתקדם באמת בעבודת ה' ומחולל שינוי בעצמו בקטן, הוא יצליח בגדול, והאדם שיידע לחדש את ראש השנה ולהתרגש ביום הכיפורים יזכה לעזרה אמיתית ממרום להגשים את שאיפתו ולזכות בשנה טובה ואמיתית.
ובכן נברך את כל הקוראים הנכבדים בעלון זה שמקדש שם שמים ברבים ובברכת יישר כח עצום לכל המסייעים ויחד עם כל כלל ישראל נזכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה ולגאולה שלימה בבניין ירושלים אמן ואמן. שבת שלום ומבורך
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
