הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'

הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'

פרשת צו

לפרשת צו – שבת הגדול
אנו קוראים בהגדה של פסח: "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח". וכתב רבנו יוסף חיים בפירושו להגדה של פסח, הנקראת "אורח חיים", רמז בדברים אלו, כדלקמן:
ידוע שענין גלות מצרים היה כדי לברר משם את ניצוצי הקדושה שנפלו לשם. כיאחר חטא עץ הדעת, פרש אדם הראשון מחוה אשתו, במשך 130 שנה, והיה עוסק בתשובה, אך באותה עת היה רואה קרי, ואותם ניצוצות קדושה נפלו במצרים, הנקראת "ערות הארץ". ועל ידי אורך הגלות והעבודה של ישראל במצרים, נבררו אותם ניצוצות. וכאשר בא משה רבנו ע"ה והוציא את ישראל ממצרים, הוציא כל ניצוצי הקדושה ממצרים. וזהו סוד הרכוש הרוחני שהבטיח ה' יתברך להם, כשאמר לאברהם אבינו ע"ה (בראשית טו, יד): "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". וזהו גם ענין מה שכתוב (שמות יב, לו): "וינצלו את מצרים", דהיינו שרוקנו את מצרים, והכוונה היא שרוקנו אותה מניצוצות הקדושה שנפלו בה (שהם היו מקור כוחם של המצרים, ואחרי שיצאו משם ניצוצות הקדושה, התבטל כוחם).

והנה ידוע שיש שבעים ושנים שמות קודש הנרמזים בשלושת הפסוקים המוזכרים ברדיפת המצרים אחר ישראל בים סוף (שמות יד): "ויסע" (פסוק יט), "ויבא" (פסוק כ), "ויט"(פסוק כא). והנה השם השישים ושמונה, דהיינו שם ס"ח מתוך ע"ב השמות, הוא שם ח'-ב'-ו', והוא יוצא מראשי תיבות של הפסוק באיוב (כ, טו): "ח'יל ב'לע ו'יקיאנו", וסוד כוחו של שם זה הוא להוציא ניצוצי הקדושה וניצוצי שכבת זרע לבטלה (ולכן נרמז בפסוק "חיל בלע" החילות וניצוצות הקדושה שבלעה הסטרא אחרא, "ויקיאנו" – על ידי שֵׁם זה הרמוז בראשי תיבות, הסטרא אחרא מקיאה אותם מתוכה, כי שֵׁם זה כוחו להוציא בלעם מפיהם). נמצא אם כן, שכח שֵׁם זה התעורר להצליח ביד ישראל את הוצאת ניצוצות הקדושה ובירורם ממצרים.
ונראה שלכן נקרא חג זה חג "הפסח", שהוא אותיות "פֹּה סח", כי פֹּה התעורר כוח שם ס"ח (השם השישים ושמונה מתוך שבעים ושנים שמות).

ובזה יובן מה שאמרו רז"ל (שמו"ר כ, ז) על פסוק "ויהי בשלח פרעה את העם" – מי אמר "וַי"? פרעה אמר "וַי", ומצרים אמרו "וַי". עד כאן. והרמז בזה, שאמר "וי" על הסיוע והכח שבא לישראל מהשם ח'-ב'-ו', כי הוא בגימטריא "וי" (16).
ולכן גם אמרו רז"ל בגמרא (פסחים לט, א): מדוע נקרא שם הירק (שאנו לוקחים למצות "מרור") "חסא"? לרמוז כי חס (=ריחם) ה' עלינו. עד כאן.ולפי דברינו נרמז כאן ש"חס" ה' עלינו, והופיע כח שם ס"ח לעם ישראל לסייעם בבירור ניצוצי הקדושה.
והנה ידוע שהשם הנזכר הוא ראשי תיבות "ח'כמה ב'ינה ו'דעת". והטעם: כי בשם זה מתבררים ניצוצי שכבת זרע לבטלה, שהם נמשכים מן המח, שבמח נמצא סוד חכמה (המח הימני) בינה (המח השמאלי) ודעת (המחבר ביניהם). וכח השם הזה נמשך מן אורות "חכמה בינה ודעת", שהם "אורות המוחין", כדי לברר על ידו ניצוצי שכבת ז"ל. והנה מאחר שענין יציאת מצרים היה עיקרו על יציאת ניצוצי הקדושה, שזה הרכוש הגדול הרוחני, לכן בסיפור יציאת מצרים בכל שנה ושנה יהיה על ידי זה ברור הרבה ניצוצי הקדושה המפוזרים עדיין בעולם כולו. ואם כן, מתעורר בכל שנה ושנה על ידי הסיפור של יציאת מצרים כח שם ח'-ב'-ו' הנזכר, שעל ידו יוצאים ניצוצי הקדושה.

ולכן אנו אומרים: "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה" – שלושה תארים אלו הם כנגד "חכמה בינה ודעת", הרמוזים בשם ח'-ב'-ו' הנזכר, "מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים" כדי לעורר כח בשם הנזכר.
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים – הרי זה משובח" – המילה "משובח" היא אותיות "שם ח'-ב'-ו'". והכוונה: הרי זה מעורר כח שם ח'-ב'-ו', שיתבררו על ידו ניצוצי הקדושה.
עד כאן מדברי רבנו יוסף חיים זצוק"ל, הבן איש חי (עם תוספת ביאור ממני). יהי רצון שנזכה לקיים את מצוות הפסח בכלל, ומצות ההגדה בליל פסח בפרט, בשלימות בהתלהבות ובשמחה, וכשירד הקב"ה עם כל פמליא של מעלה לצפות בנו ולהאזין לדברינו, יתעלה ויתרומם שמו יתברך, ויתגאה בנו בפני פמליא של מעלה, ככתוב בזוהר הקדוש (המופיע בהגדה). ויהי רצון שנזכה מהרה לאכול מהזבחים והפסחים בבנין בית המקדש ובגאולה השלימה בב"א.

הרב מאיר מושיאשוילי הי"ו מאשדוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*