פרשת נשא
הגמרא (בבא בתרא קמז, א) מספרת: "שלושה דברים ציווה אחיתופל את בניו: אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת בָּרוּר – זִרעו חיטים". מה פשר מקבץ ההוראות הזה? והאם ההנחיה "אל תמרדו" אינה מיותרת, אחרי שכבר נצטוו "אל תהיו במחלוקת"? אחיתופל היה אדם גדול, כפי שמעיד עליו הנביא, שדבריו הם בבחינת: "כאשר ישאל איש בדבר האלוקים" (שמואל-ב טז,כג). צוואתו לבניו נושאת בתוכה סוד הנוגע לחייו של כל יהודי.
בדבריו ביקש אחיתופל לסלול לבניו דרך בעבודת ה', ברוח דברי המשנה במסכת אבות (ד,יג): "שלושה כתרים הן, כתר תורה, כהונה ומלכות". אלה שלוש שאיפות רוחניות שאליהן ראוי כי האדם ישאף. ואולם יש שתי דרכים להשיג אותן: "יראת חטאו קודמת לחוכמתו" או ההפך. על כך המשנה אומרת: "כל שיראת חטאו קודמת לחוכמתו, חוכמתו מתקיימת, וכל שאין יראת חטאו קודמת לחוכמתו, אין חוכמתו מתקיימת". אחיתופל העדיף כל חייו את דרך החוכמה, ולא טיפח די הצורך את עניין יראת החטא (קבלת עול). גישה זו הובילה אותו לשגיאה קשה, בדמות ההצטרפות למרד של אבשלום בדוד המלך (תוספות 'כל', חגיגה טו,ב). התברר לו שהקדמת החוכמה ליראה פגעה ב'כתר מלכות'.
לכן הזהיר את בניו: "אל תמרדו במלכות דוד". דוד הקים עול תורה ועול תשובה, ולכן זכה שכתר המלכות ניתן לזרעו, אף שחטא פעמיים, יותר משאול. קבלת העול שלו הבטיחה את נצחיות מלכות בית דוד. אחיתופל הוסיף והזהיר את בניו גם באשר לכתר כהונה, באומרו: "אל תהיו במחלוקת". בכך רמז למחלוקת קורח ועדתו, שערערו על כהונת אהרון. גם לקורח ולעדתו היו נימוקים שכליים חזקים, אבל העדפת החוכמה מן היראה גרמה להם להידרדר למחלוקת שהיא אב-טיפוס למחלוקת שאינה לשם שמים.
על רקע זה אזהרתו השלישית של אחיתופל נראית תלושה. לכאורה, זו המלצה חקלאית, שאם שורר מזג אוויר טוב בחג השבועות כדאי לזרוע חיטה. אך לאמיתו של דבר יש כאן סוד: החיטה מייצגת את החוכמה והשכל, שהרי עץ הדעת חיטה היה, וגם התינוק מתחיל לקרוא 'אבא' רק אחרי שטָעם טַעם דגן (ברכות מ,א). אכן, לשכל מעלות רבות, אבל כדי שינוצל כראוי נדרשת קבלת עול תחילה. זה מה שאמר אחיתופל: אם חג השבועות נחגג כראוי, היינו שזוכרים להקדים 'נעשה' ל'נשמע' כי אז הלימוד והחוכמה של השנה הבאה – ה'חיטים' העתידות לצמוח – יהיו איכותיים וטובים. זו הדרך להשגת הכתר השלישי, כתר תורה. (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
