פרשת 'כי תצא'
"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו"
כי תצא בל' יחיד, כדי לנצח את האויב אפשר רק ע"י אחדות, כשכל העם יוצאים להילחם כאיש אחד וכן אמרו חז"ל: דורו של אחאב עובדי ע"ז היו, ועל שלא היתה ביניהם מחלוקת היו מנצחים במלחמה.
"כי תצא למלחמה…" שואלים למה מזכיר את היציאה ולא נא' כי תילחם? אלא, ודאי שעם ישראל ישועתנו מה' יתברך, ה' איש מלחמה והוא מושיענו ואנחנו רק יוצאים… וזהו שנא': "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך.." החרב הוא רק הכיסוי הגשמי, אבל הישועה האמיתית – מה' יתברך.
ועוד מסבירים חז"ל על הפסוק "כי תצא למלחמה", שזה מדבר על המאבק התמידי בין האדם ואויבו שהוא היצר הרע, כמו שאמרו חז"ל: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ויום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו. משמע שבדרך הטבע קשה לנצח את היצר הרע ואולי האדם יתייאש, ע"כ אומרים לו "כי תצא" אם רק תתחיל תהי' בטוח שנותנו ה' אלוקיך בידיך, מן השמים יסייעוך, הבא ליטהר מסייעין בידו, כמא': פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של עולם.
בהמשך הפרשה נא': "ובערת הרע מקרבך, וכל ישראל ישמעו וייראו" מסבירים חז"ל: אם ח"ו באות צרות על ישראל אל תחפש סתם סיבות בגלל מה זה בא.. אלא, " מקרבך", זה תלוי בעצמך, אם ישראל חוזרים בתשובה ומפנים את לבם לאביהם שבשמים, יתבער הרע ממילא, וזהו שנא' בתהלים פא': "לו עמי שומע לי ישראל בדרכיי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי".
ובהמשך להנ"ל לבער את הרע, ראינו בפר' מטות: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה…". שואלים ע"ז למה נא': "הבאים למלחמה" צריך להיות כתוב השבים מהמלחמה. אלא, מובא בספר "חובת הלבבות" – מעשה בחסיד אחד שראה חבורה חוזרת מהמלחמה שהיו שמחים, אמר להם אותו חסיד, ניצחתם במלחמה קטנה וכעת צפוי לכם מלחמה פי כמה יותר קשה, והיא מלחמת היצר שבעיקר מתגבר אחר המלחמה שיתגאה האדם, כאילו חלילה כחי ועוצם ידי וכו', וע"כ אומר להם אלעזר הכהן את דיני ההגעלה, שכשם שצריך לטהר את הכלים מן הבלוע בהם, כך צריך שיטהרו את לבותיהם.
יה"ר שיתקיים בכולנו הנא' בבר"כ אהבת עולם, "והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך".
בברכת שבת שלום ומבורך.
הרב יוסף אברמשוילי הי"ו רב ביהכ"נ עץ חיים רמלה
