פרשת בלק
שתי דמויות של רשעים מופיעות בפרשתנו: בלק מלך מואב ובלעם הרשע, שאותו הזמין בלק לקלל את בני ישראל. מדוע מבין השניים נקראה הפרשה על שמו של בלק דווקא? הלוא הדמות המרכזית בפרשה הוא בלעם, שיצא לקלל את ישראל ונאלץ לברכם בברכות מופלאות, בעוד בלק רק הזמין אותו בניסיון לפגוע בעם ישראל. אכן, הכלל הוא ששמה של פרשה נבחר מתוך פסוקי הפתיחה שלה, ומכיוון שהפסוק הראשון בפרשה הוא "וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר", נקראת הפרשה בלק. אבל הלוא הקב"ה היה יכול לסדר ששמו של בלעם יופיע בתחילת הפרשה, וכך שמה של הפרשה היה מתאים עם תוכנה, שהדמות המרכזית בה הוא בלעם.
אפשר היה להשיב שהתורה נמנעת מקריאת הפרשה על שמו של בלעם, משום שעליו נאמר שאין לו חלק לעולם הבא (משנה סנהדרין יא,ב). אבל הפירוש שם הוא שאפילו בלעם אין לו חלק לעולם הבא, וכל שכן בלק. השאלה מתעצמת לאור דברי הגמרא (ברכות יב,ב) "ביקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע", משום שכתוב בה הפסוק "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ". והלוא פסוק חשוב זה נאמר מפי בלעם, ואף-על-פי-כן נקראת הפרשה 'בלק'!
ההסבר הוא על-פי הנאמר בהפטרת הפרשה (שתוכנה קשור עם תוכן הפרשה): "עַמִּי, זְכָר-נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר" (מיכה ו,ה). פסוק זה מחדד את תפקידו של בלק כ'יועץ', כמוביל של המהלך, בעוד בלעם הוא מי ש"עָנָה אֹתוֹ" בלבד. בלק היה היוזם ואילולא הוא, בלעם לא היה מציע את עצמו למשימה זו. לכן הפרשה נקראת בלק, מפני שהוא היה סיבת כל העניין. בעניין זה רואים דבר פלא: המניע של בלק, שבעבורו זימן את בלעם, התממש. הוא חשש שבני ישראל ישמידו אותו, כפי שאמר: "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה", ואכן, בני ישראל לא פגעו בו, אם כי לא בגלל פעולתו בהזמנת בלעם אלא מפני שהקב"ה ציווה (דברים ב,ט): "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה".
יש כאן מוסר השכל בעבורנו: אדם עלול לחשוב שאל לו להיזהר ממתן עצה שאינה הוגנת, שהרי הוא היועץ בלבד, ואילו את המעשה עצמו עושה מישהו אחר, ואין להאשים אותו במעשיו של אחר, שהרי "אין שליח לדבר עבירה". מלמדת פרשת בלק, שאף-על-פי שבלק היה ה'יועץ' בלבד ולא המבצע, ואילו הפעולה הייתה אמורה להיעשות על-ידי בלעם, בכל-זאת הפרשה נקראת על שם בלק, מכיוון שהוא שהניע את כל העניין. גם העובדה שהיועץ הוא בעל מעמד נמוך משל המבצע, כשם שבלק היה נחות מבלעם, איננה פוטרת אותו מאחריות. מכאן הזהירות הנדרשת במתן עצה, וחס ושלום אין להתפתות למתן עצה שאינה הוגנת. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
