שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ'

פרשת מקץ

האור הוא המוטיב המרכזי של חנוכה. התכונה הבולטת באור היא התפשטותו במרחב. אין צורך באור גדול דווקא, כדוגמת מדורה או אבוקה, אלא גם אור קטן משפיע על סביבתו, ואף נראה למרחקים. אמנם יש הבדלים בעוצמת האור, אך העיקרון שווה. ועם זה, כוחו של האור בדחיקת החושך עלול להיתקל במחסום. אם יש גוף החוסם את התפשטותו של האור, כמו "ענן עב וחשוך", בכוחו להבדיל גם "בין השמש לארץ ולדרים עליה".

הדברים האלה קיימים גם בעבודת האדם. יהודי נדרש להאיר את העולם, וכאן הוא עלול להיתקל בשני סוגי התמודדות: 'מרחק' ו'מחסום'. 'מרחק' מייצג את דברי הרשות. אלה אינם דברים האסורים על-פי התורה, אולם הם מרוחקים מן הקדושה. לעומת זה, 'מחסום' מייצג את הדברים האסורים, המנוגדים לקדושה. גם בדברי הרשות עצמם יש שני סוגים. יש דברים שהם 'מכשירי מצווה', המסייעים לקיום המצווה. אך יש דברים שאינם קשורים כלל למצווה, ועם זה אין הם אסורים. למשל, יש בהמות הראויות לעלות לקרבן על המזבח, ויש חיות טהורות וכשרות שמותר לאכול אותן, אך אין להקריבן.
גם בחושך עצמו יש שני סוגים. יש דיון אם חושך הוא מציאות ממשית, או אינו אלא העדר אור. תורת החסידות גורסת ששתי הדעות אמת הן: יש שני סוגי חושך. יש חושך שאין בו ממש, וכל מציאותו העדר אור; ויש חושך מהסוג ששרר במצרים במכת חושך, ועליו נאמר "וְיָמֵשׁ חושך" – חושך שאפשר למששו בידיים. כאשר מבקשים להאיר מרחב חשוך יש לדעת באיזה חושך מדובר. אם זה חושך ממשי, המשתייך ל'דברים האסורים', לא דיי בהארת אור, אלא יש לסלק את החושך, מכיוון שבכוחו לחסום את האור. ואולם חושך שכל מהותו העדר אור, אפשר לסלק על-ידי הדלקת האור.

שני השלבים האלה היו בנס חנוכה. תחילה עסקו בסילוק החושך הממשי, החוסם את האור – המלחמה ביוונים. אחרי שניצחו החשמונאים את היוונים וסילקו אותם, ניגשו להדליק את מנורת המקדש, כדי להתמודד עם החשֵכה הנובעת מריחוק הקדושה. רמז לזה טמון בהלכה שיש להדליק את החנוכייה "משתשקע החמה" דווקא, כשהחושך הוא בבחינת 'העדר האור', ולא באישון לילה, כאשר החושך נעשֶה עב וסמיך. זה תהליך העבודה הפנימית של האדם: סור מרע ועשה טוב. תחילה יש לבטל את ההתנגדות, ואחר-כך להחדיר אור וקדושה. וכמו בחנוכה, לאחר הניצחון במלחמה התאפשר להאיר גם את רשות הרבים, ואפילו את המרידה שהיא מייצגת (עד שתכלה רגל מן השוק – "רגלא דתרמודאי" – מורדת), כך בעבודה הפנימית, על-ידי מיגור הרע הפנימי יכולים לבטל גם את הרע שבעולם. (תורת מנחם)

באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*