פרשת תולדות
הקב"ה מתאוה לתפילתם של צדיקים – ולכן "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא" (כה-כא). נאמר לנוכח אשתו ולא על אשתו, מלמד ששניהם עקורים היו, ומפני מה היו אבותינו עקרים? אמר רבי יצחק מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים (יבמות סד). ועוד דרשו חז"ל על הפסוק "ותהי שרי עקרה אין לה ולד" שאפילו בית ולד אין לה, שהרי היה מספיק לכתוב ותהי שרי עקרה.
ולכאורה למה היה צריך שאבותינו יהיו עקרים כדי שיתפללו, הלא אף אם היתה נעצרת מהם הלידה בלא לעשותם עקרים והיה נמנע מהם פרי בטן ודאי שהיו מרבים בתפילה כדי להיפקד? ועוד שעל ידי כן היה מתמעט בודאי הנס שבהיותם עקרים היה צריך לשנות את הטבע בעבורם, מה שאין כן אם היה נמנע מהם פרי בטן על אף היותם בריאים לא היה משתנה טבעו של עולם.
ברם נמצאנו למדים כאן יסוד גדול שהקב"ה לימדנו – מהו כוחה של תפילה, שלא רק אדם המסוגל לילך בדרך הטבע ונתעכב מלהוליד נענה בתפילתו, אלא אפילו האדם שעקור מלילד, ונראה לכאורה שצריך לשנות טבעו של עולם כדי שילד, מכל מקום אף הוא על ידי תפילה נענה כי זהו כחה של תפילה שפועלת מחוץ לגדרי הטבע, וכל דרכי הטבע אינם חלים על המתפלל באמת, שהטבע הוא שמתקבל בתפילתו, ומתחילת הבריאה נקבע כי כל ההנהגה שהעולם מתנהג בצורה טבעית על פי חוק ומשטר קבוע זה לשאר בני אדם לא למתפלל ובוטח בה' יתברך בלב שלם שהטבע מתכופף אליו (וכן כתב הרב 'אור יהל') שכאשר גידם מתפלל 'רפאנו' עליו לכוין שתגדל ותצמח ידו מחדש ואם לא עשה כן חסר לו בהבנה מהי מעלת התפילה שבכוחה לשנות את הטבע.
ועפ"ז יש לתת טעם שתקנו חז"ל את קריאת התורה בראש השנה בעניין פקידת שרה, רחל וחנה. והנה מלבד הטעם שאמרו חז"ל (ר"ה יא.) שבראש השנה נפקדה רחל יש לרמז שאמרו לנו בזה שהנה שלושתן נשתנה הטבע בעבורן, שהרי לא היו יכולות לילד ועל ידי כח תפילתן הפכו את מזלן, כמו כן, יראה אדם להתחזק בתפילת ראש השנה שאף על פי שלפי מעשיו או מזלו צריך שיגזרו עליו גזרות שאינן טובות מכל מקום יש בכוחה של תפילה ליהפך דינו לטובה ולברכה. (יקרה מפנינים)
"ורב יעבד צעיר"
בתחילה כשרבקה אמנו ע"ה הלכה לישיבת שם ועבר והם אמרו לה שני גויים בבטנך וכו'.. הם רבו מי יתגבר על אחיו והם כל הזמן היו בהתרוצצות ובמריבה, אבל אומרים במדרש ששם אמר לרבקה 'ורב יעבוד צעיר' כלומר מי שיצא ראשון הוא יעבוד את הצעיר ואז הם הפסיקו לריב מי יצא ראשון. וכך משמע שאחרי שהיתה אצל שם ועבר הפסיקו להתרוצץ.
למה רימה עשו את אביו דוקא במעשרות? "ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה" ופירש רש"י יודע לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן וכסבור אביו שמדקדק במצוות, ומדוע מכל תרי"ג מצות בחר עשו במעשר? אלא יש לבאר על פי מה שכתב הרמב"ם הלכות מלכים (פט' א) על ששה דברים נצטוה אדם הראשון על עבודה זרה וכו'.. וכן היה הדבר עד אברהם, בא אברהם ונצטוה על יתר הדברים מילה ותפילת שחרית, ויצחק הפריש מעשר, וכתב בהשגות הראב"ד שאברהם תיקן המעשר "ויתן לו מעשר מכל" אבל זה לא מממונו אלא מהשלל שבא לידו, אבל יצחק נתן מעשר מממונו והוא הראשון כדרשת חז"ל "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בארץ ההיא מאה שערים".
והנה ידוע שהנהגת התלמיד כלפי רבו בזה שיודע חידושי תורתו ובא במשא ומתן עם רבו על חידושי תורתו והרב נהנה מתלמידו מאד מכך, ולכן עשיו שאל את יצחק דוקא על מעשר.
ר' יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד
