פרשת ואתחנן
להצליח לשכנע
פרשת השבוע עוסקת במעמד מתן תורה ועשרת הדיברות שניתנו לעם ישראל בהר סיני, כמו שנאמר: 'אָנֹכִי ה' אֱלֹ-הֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים' (דברים, ה, ו) וכאן שואלים מפרשי התורה מודע כך בוחר הקדוש ברוך הוא להציג את עצמו בפתיח של עשרת הדיברות, שזו הרי הפעם הראשונה שהקב"ה יוצר אינטראקציה ישירה עם העם שלו, היינו מצפים שהקדוש ברוך הוא יציג את עצמו בכוח האדיר שלו כמו איך הוא ברא את כל העולם הזה בשישה ימים 'וביום השביעי שבת וינפש', איך הוא יצר את ההוויה כולה "מקרני ראמים ועד ביצי כנים" (עבודה זרה, ג, ב) מיליארדים של יצורים, את כל מערכות השמש הירח והכוכבים בשנות אור, את כל פלאי הטבע והעולם שנברא בתור גן עדן מושלם, האם לא היה נכון יותר במקום 'אשר הוצאתיך מארץ מצרים' לומר 'אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתי שמים וארץ'? שהיא היסוד לכל מציאות החיים כולה?
הרי עם כל החשיבות לאירוע ההיסטורי של יציאת מצרים זה הוא עדיין נס שקרה לעם ישראל שהיה בדור ההוא, מדוע הקדוש ברוך הוא דילג על בריאת העולם שתמיד רלוונטית ונוגעת בהכול ובכולם?
את השאלה הזו שאל רבי יהודה הלוי את מלך כוזר כפי שמתואר בספר 'הכוזרי', ממלכת כוזר ההיסטורית התקיימה בין המאה השביעית למאה האחת עשרה, באזור הקווקז, והפכה במהלך שנותיה לממלכה גדולה ואדירה שהאליטה השולטת בה הייתה יהודית. היא שכנה באזור שבין הים הכספי והים השחור ובשיאה כבשה מדינות שכנות, הכניעה צבאות, כרתה בריתות וקיימה חיים פוליטיים שלמים מלאי עוצמה. באמצע המאה העשירית החלה נפילתה, בסופו של דבר היא קרסה, ובמאה השתים עשרה ככל הנראה נעלמו שרידיה האחרונים, בספרו רבי יהודה הלוי מתאר, כביכול, את סיפור התגיירותה של הממלכה.
לפי סיפורו של ספר הכוזרי, מלך הכוזרים שגדל בתרבות אלילית, אדם הגון ואינטלקטואלי, בעל חשיבה פתוחה וצלולה, חולם חלום שבו נאמר לו: "כוונתך רצויה, אבל מעשיך אינם רצויים". המלך הבין לבסוף שהוא נדרש לשנות את דתו לאחת הדתות המצויות בסביבתו, ועליו לברר איזוהי הדת האמיתית שהמלאך מכוונה אליה. לשם כך שוחח תחילה עם הפילוסוף, אחר כך עם חכם נוצרי ועם חכם מוסלמי ולבסוף עם חכם יהודי המכונה 'החבר', והוא שהצליח לשכנע אותו לקבל את דתו.
אז הופך המלך מחוקר לתלמיד ושואל שאלות שונות הנוגעות לתורה ולגורל עם ישראל. החבר הוא המשיב, אבל יש לשים לב לכך שהמלך אינו צייתני אלא נשאר ביקורתי ובעל שיקול דעת עצמאי, כך שנוצר דיאלוג אמיתי.
במסגרת הדיונים בספר, נידונים הסוגיות העיקריות והחשובות באמונה ובמחשבת ישראל, ובכל אחת מהסוגיות פורש רבי יהודה הלוי מחשבה מקורית ורהוטה. בין הסוגיות אנו יכולים למנות את שאלת הדרך לאמונה; שלימות האדם; סגולת ישראל; קדמות וחידוש – טבע ונס; המצוות – מטרתן וטעמיהן; תורת הגמול; התארים האלוקיים והרחקת הגשמות; ארץ ישראל; גלות וגאולה; כוחות הנפש, בחירה חופשית ומוסר; יחיד וחברה; תורה שבעל פה; קראות, נצרות ואיסלם.
התשובה שנתן רבי יהודה הלוי למלך כוזר על שאלה זו ששאלנו היא מרתקת ומחכימה, בריאת העולם היא אמנם אירוע מכונן, אבל זו מציאות שאף אחד מאנשי הדור שעמד תחת הר סיני לא ראה בעיניו ולא חווה בעצמו, לעומת זאת יציאת מצרים הייתה מציאות שהם ראו בעיניים, הרגישו בו את פעימות הלב וצרבו במוחם את תמונת הניצחון.
זה היה רגע שבו הקדוש ברוך הוא התערב בסדרי הטבע ונתן לעם ישראל להרגיש לראשונה מה היא חירות, חופש, ועצמאות, לצאת מהמיצר למרחב, ומגלות לגאולה הן אישית והן כללית.
זה שיעור מרתק לחיים באופן כללי, כי כדי לתת לילדים שלנו או לאנשים שאיתנו את היכולת לקבל מצוות, הוראות, ציווים ומשימות, ללמד אותם מה מותר ומה אסור, יש לדעת שהדרך הנכונה היא לא לספר להם כמה אתה גדול וחכם וכו', הדרך הנכונה היא לא להראות מה אתה מסוגל לעשות, זה פחות מעניין ופחות רלוונטי, במקום להסביר להם כמה אתה גדול תעשה משהו גדול למענם, תן להם משהו גדול שעשית למענם ושהם יכולים גם לזכור אותו ולהרגיש אותו בעצמם, לכן הקדוש ברוך לא אומר לעם ישראל בזמן מתן תורה שהוא גדול בכך שהוא יכל לברוא את העולם כולו כי אף אחד מהם לא היה בזמן בריאת העולם, הקב"ה הזכיר לבני ישראל דווקא את יציאת מצרים, כדי לתת להם לראות בעיניים, לחוש בידיים ולהרגיש בלב, כמה הם גדולים ומיוחדים בניסים והנפלאות שעשה להם הקב"ה, שיידעו מה הם בעצמם מסוגלים להיות, איך כל אחד מהם יכול וצריך לצאת מהמצרים האישי שלו לגאולה אישית וכללית.
שבת שלום !
הרב אבישי בטאשוילי הי"ו מרשל"צ
