פרשת "שמיני"
על הפסוק :"קרב אל המזבח",מבאר רש"י את השאלה מדוע משה היה צריך להורות לאהרן 'קרב אל המזבח' ומביא:" שהיה אהרן בוש וירא לגשת(עקב חטא העגל). אמר לו משה: למה אתה בוש? לכך נבחרת! ע"כ לשון רש"י.
ושואלים המפרשים: לכאורה מדברי משה משמע שהשתתפותו של אהרן במעשה העגל היא זו שגרמה לאהרן לקבל את הכהונה, כי כך משמע מהמלים 'לכך נבחרת' שעקב כך נבחרת וא"כ איך זה יתכן שדווקא עניין העגל הוא זה שגרם לאהרן להיות כהן גדול? ועוד קשה מדוע סיבב כך הקב"ה שאהרן יהיה שותף בענין העגל, הרי 'לא יאונה לצדיק כל אוון' והרי אהרן הכהן הגדול אמור להיות נקי מכל רבב?
על שאלה זו עונים המפרשים כמה תשובות אך ישנו הסבר ע"פ תורת החסידות. ישנו מאמר הבעש"ט על המובא בגמ' (ר"ה כט'): "זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן". והביאור ע"ז על פי דרך הפשט הוא שכל אדם שאינו מחויב במצווה אינו יכול להוציא אדם אחר ידי חובה במצווה זו. כגון קטן שפטור ממצוות שופר אינו יכול להוציא את הגדול ידי חוב מצווה זו. ועל מאמר חז"ל זה מבאר הבעש"ט על פי הסוד עוד הסבר והוא יסוד גדול בעבודת הצדיקים בעוה"ז. שתכלית עבודת הצדיק הוא להעלות את בנ"י ולכפר על כל העוונות שפגמו בעוה"ז וזוהי עבודתו ולכך ישאף. אך כל זה יוכל לעשות רק באם תהיה גם אצלו מעין ירידה בחטא זה שרוצה לכפר לעם ישראל. ועל ידי שישנה אצלו לכאורה ירידה הוא מעלה ומתקן את עצמו וע"י כך מעלה ומתקן גם את בנ"י בדבר שחטאו ופגמו בו. וזהו ההסבר למאמר חז"ל הנ"ל 'כל שאינו מחויב בדבר(באם הצדיק אינו 'מחויב' דהיינו אין בו חטא זה) אינו מוציא את הרבים ידי חובתם(הצדיק אינו יכול לכפר על בנ"י על חובתם וחטאיהם).
לפי ביאור זה יובן מדוע היתה חייבת להיות ה'מעורבות' של אהרן בחטא העגל ולכן משה אמר לאהרן 'לכך נבחרת' כיוון שגם אצלךהיה מעין חטא זה שלהם לכן רק אתה נבחרת ורק אתה יכול להיות זה שיכפר להם על החטא וכל זאת ע"י עבודת המשכן ומי פרה אדומה שהרי ידוע ששניהם (משכן ומי פרה) היו בגלל מעשה העגל. המשכן- היה נקרא משכן העדות שהיה עדות לכך שה' משרה שכינתו על בנ"י למרות החטא, ומי פרה- שבאה לכפר על חטא זה מכיוון שע"י מי הפרה באים לטהר את המתים וללא חטא העגל לא היתה באה מיתה לעולם ועוד שהרי אמרו רז"ל: 'תבוא האם(הפרה) ותקנח צואת בנה(העגל)'.
ענין זה רואים גם מהמסופר על אדמו"ר האמצעי מחב"ד שאמר שכל חסיד שנכנס אליו ליחידות בכדי לתקן איזה חטא שחטא אזי הוא (האדמו"ר) מחפש מעין הפגם קודם אצלו בדקות ורק אח"כ יכול לתת תיקון על ענין זה לשני.
יה"ר שנלך בדרכו של אהרן בדרך של אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
הרב בן ציון באטשווילי זצ"ל מקרית מלאכי
