פרשת 'וישלח'
'וירא יעקב מאוד ויצר לו' (לב—ז)
רש"י בשם המדרש –וירא שמא יהרג ויצר לו –שמא יהרוג הוא את אחרים.
התורה מדגישה כאן שיעקב לא פחד רק שהוא יהרג ולדיו ונשותיו יהרגו בעצם שכל קיום עם ישראל לעתיד יגמר,אלא פחד ג"כ שמא יהרוג הוא אחרים,ומי הם האחרים האלה עשיו וארבע מאות אנשיו שהיו רשעים בכל אופן רואים שפחד להרוג אחרים.
וכבר פרשה שעברה ראינו את זה אצל יעקב, כאשר בא לחרן וראה את רחל כתוב "וישא את קולו ויבך" רש"י שם –לפי שבא בידיים ריקות אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני אין בידי כלום,לפי שרדף אליפז בן עשיו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו (לא הרג את יעקב) אמר לו– מה אעשה לצווי של אבא? אמר לו יעקב טול מה שבידי ועני חשוב כמת.
ולכאורה צריך להבין, הרי הכלל אומר 'הבא להורגך השכם להורגו' –ויעקב היה גיבור כמו שראינו שעם אצבע קטנה גלגל את האבן מעל פי הבאר דבר שכל רועי חרן היו עושים יחד. אם כן, מדוע לא הרג את אליפז? אלא יעקב אבינו בחיר האבות בא ללמד אותנו כל עוד אפשר לעשות פעולה אחרת ולא להרוג עדיף כמו"כ פחד מלהרוג שזה פגם באדם כמו שראינו אצל דוד המלך אף על פי שהיה צדיק גדול רגל רביעית במרכבה עדין לא יכל לבנות את בית המקדש, והרי הקב"ה ציוה אותו לצאת למלחמות ומדוע שלא יבנה את בית המקדש,אלא אדם שהרג שהוא איש דמים אפילו אם זה מצוה הוא כבר פגם בעצמו ולכן יעקב כל כך פחד, ולכן אצל אליפז לא בא קודם כל להרוג כי אם לא היה ברירה היה עושה פעולה זאת כמו שראינו אצל המלאך שנאבק עמו, אבל אם אפשר בדרך אחרת אפילו שהולך לכלתו בפעם הראשונה ועוד בלי כלום וביחוד שעבד אבי אביו הגיע עם כל כך הרבה דברים עדיף להביא לאליפז את כל רכושו כדי שיקרה עני ולא יהרוג.
וכן אצלנו פחד יעקב שמא יהרוג את עשיו אפילו שהוא איש רשע 'איש שדה' –בטלן כפי שפירש שם אפי' הכי פחד להרוג אותו.
וידוע שהאבות השרישו בנו בניהם מידות חסד אהבת הזולת והתורה ולכך קרואים 'אבות' ואף אחד אחר לא למשל משה קרוי 'רבינו' –הוא הרב שהעביר לנו את התורה,אבל לא קרוי 'אבינו' כמו האבות כי הם אלו שהשרישו בנו איך להתנהג,ולכן 'יפה שיחת של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים'–כי מהם לומדים איך לנהוג.
וכן אנו מוצאים אצל דוד המלך אפי' שלא יכל לבנות את ביהמ"ק כי ידיו היו עם דם, אבל מוצאים אצלו כאשר אבשלום רדף אחריו,שמעי יצא וקילל אותו וזרק עליו אבנים,ואפי' שהיה לו דין מורד במלכות והיה חייב מיתה כמו שרצה אבישי בן צוריה להרוג אותו 'למה יקלל הכלב – הזה את אדוני המלך' 'אעברה נא ואסירה את ראשו' –אבל דוד אומר לו 'מה לי ולכם בני צרויה' מה אתם חושבים שאתם מבינים את כל הנעשה בעולם,ומה היה בסוף הסיפור דוד לא נתן שיהרגוהו, ואחר כמה דורות רואים שמצאצאיו של שמעי יצא מרדכי בן יאיר בן שמעי ואם היה הורג אותו אבישי לא היה הצלה לעם ישראל,וזה שאמר דוד מה לי ולכם,יש סיבה שאינני הורג אותו,כי כל אדם שמת איננו יכולים לדעת מה יצא ממנו ומצאצאיו,וכך מצינו שפירש הבן איש חי מדוע לא הרג יעקב את אליפז כי עתיד לצאת ממנו אונקלוס הגר,ג"כ רואים את העניין שכ"כ חמור להרוג אדם שאיננו יודעים מה ילד יום.
ולפי"ז אפשר לבאר 'כי בצלם אלקים עשה את האדם' שאדם הוא עולם ומלואו ואם אתה הורג אותו אינך יכול דעת מה יצא ממנו והוא כמו צלם דמות מלשון – נאצל מאלקים שיש בו תולדות כמו שכל העולם הקב"ה מחיה ומזון ממית ומחיה כך האדם יכול צאת ממנו תולדות שיעשה דברים טובים כמו אונקלוס הגר וכשאתה הורג אחד כזה אתה הורג את כל מה שיכול לצאת ממנו ומתורתו.
ר' אליהו גגולה הי"ו מחיפה
