פרשת ויחי
'יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים וירא מנוחה כי טוב ואת.. ויט שכמו לסבול' (מט-יד-טו)
רש"י פירש חמור בעל עצמות סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינים אותו משא כבד. ולכאורה צריך ביאור שהרי הם שני דברים סותרים, אם רואה שהמנוחה זה טוב שינוח ומדוע ויט שכמו לסבול?
מסופר על בעל האדרת (רבי אליהו דוד רבינוביץ זצ"ל) שנכנס אל הנצי"ב לבקרו, והנצי"ב היה אז בשנת חייו האחרונה והיה חולה וכשגמר הנצי"ב את ענייניו עם הרופא שהיה אצלו באותה שעה קם ובירך שהחיינו על האדרת, ואף על פי שראה אותו בפעם הראשונה בחייו, וישבו ושוחחו בדברי תורה. אחר כך הלך האדרת לאכסנייתו לישן ובמשך השבועיים שהיה בוורשה היה מגיע מדי יום לנצי"ב לדבר איתו בדברי תורה. יום אחד פנה האדרת ואמר לנצי"ב נראה לי שאני גורם לכבודו צער והכבדה יתירה ואין לך מנוחה בבואי לכאן כל יום. ענה לו הנצי"ב אדרבא תדע לך כשאני לא לומד יש לי צער וייסורים וכשאני לומד יש לי מנוחה. וזהו יששכר חמור גרם שסובל עול תורה, וכשרואה שלימוד הוא מנוחה עבורו ויט שכמו לסבול, עוד מוסיף הוא לשבת וללמוד כי זוהי המנוחה אמיתית.
מובא בשם הרב מטשבין אמרו שכיון שראה יששכר שהמונחה היא כל כך טובה והיא דבר שכולם מתהווים לו החליט להקדיש את המתנה היקרה הזאת לשמים והיטה שכמו לסבול על תורה.
וביאר האור החיים הקדוש זצ"ל 'וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה' כאשר התבונן יששכר בעולם הבא שזו הארץ הנעמה ושם המנוחה הטובה היטה שכמו לסבול צער העולם הזה ונהיה הוא עצמו למס עובד שפינה עצמו לעבודת השם.
וכן יש לפרש שהרי ידוע שהחמור היא בהמה שאין בה דעת כלל וכמו שכתוב 'ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו' שהשור מכיר את בעליו אבל החמור אפילו את בעליו לא מכיר אלא רק את האבוס -האוכל, אם כן, מדוע משווים את יששכר העוסק בתורה שעליו נאמר יודעי בינה, לעיתים שיודעים לחשב את הדברים הקשים ביותר כמו תקופות וכו' לחמור וכי אין בעל חיים אחר להשוות אותו? אלא יש לפרש שיששכר היה עוסק בתורה וזבולון היה עוסק במחסר ומספק את כל מזונותיו והיו חולקים ביניהם בשכר לעולם הבא. ומיהו זבולון? עליו נאמר 'זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון' , זבולון היה מסתובב בכל העולם וכשהיה חוזר היו לו הרבה סיפורים לספר ליששכר אולם יששכר כדי לא לבטל תורה היה עושה עצמו כחמור שאין בו דעת, ואם כן העוסק בתורה צריך גם את התכונה הזאת כדי שלא יבואו לבטלו מלימוד התורה בדברים בטלים.
וכן אומרים בשם הרב יהודה צדקא זצ"ל – למה זה דומה, לאדם שהכין סעודה למלך ופיזר חול באוכל האם המלך יקבל סעודה זו? ודאי שלא. ולכן דומה האדם שלומד תורה כמכין סעודה למלך מלכי המלכים אבל אם הוא תוך כדי לימוד תורה מדברי דברים בטלים הרי זה כשופך חול לסעודה. (יקרה מפנינים).
ר' יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד
