פרשת נשא
בענין הקשר בין ברית מילה לברכת כהנים, רבינו יוסף חיים זי"ע בספרו "מלאך הברית" המכיל דרושים ורמזים וסודות עמוקים, על ענייני ברית מילה לפי סדר הפרשיות, וכתב בפרשת השבוע, שנוהגים לברך את הרך הנימול בברכת כהנים, ורמז לזה שנאמר "אמור להם" ומצות מילה נקראת "אמירה", כמובא במסכת שבת (קל.) על הפסוק "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב", ודרשו חכמים "על אמרתך" זו מילה שניתנה באמירה. ובספר זכר דוד למילה (מאמר ראשון דף קפ"ז) כתב שהיה מנהגם להניח חומש פתוח לברכת כהנים על כסא של אליהו, ואף שהחיד״א קורא תגר על מנהג זה עיי״ש, אבל שוב רואים שיש קשר מיוחד בין ברכת כהנים לברית מילה. כמו כן בדף קצ״ג כתב, שאליהו הנביא הוא כהן וראוי לברך את הילד בברכת כהנים. ונראה להסביר את השייכות בין ברית מילה לברכת כהנים, המדרש בפרשת השבוע (במדבר רבה פ' נשא פרשה יב אות ח') על הפסוק "צאנה וראנה בנות ציון וגו'", מסביר המדרש שהפסוק מדבר בעת ששרתה השכינה במשכן. בנות ציון המצויינים לו במילה, שאלולי שהיו מהולים לא היו יכולין להביט בשכינה. וכן בספר מנורת המאור (נר ג' כלל א') כתב: גדולה מילה שבזכותה ישראל מקבלים פני השכינה, שנאמר "ומבשרי אחזה אלוה" (איוב י"ט, כ"ו), רוצה לומר, בזכות המילה שבבשרי אחזה אלוה ומפני הקירבה לשכינה נשמעת התפילה. גם בבראשית רבה (פרשה מח אות ב) אמר אברהם: אחר שמלתי את עצמי וכו' ומבשרי אחזה אלוה אלולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה אלי. וכ"כ הגאון יעב"ץ במגדל עוז (נחל השני אות יג) בזכות המילה ישראל מקבלין פני שכינה. ויש לרמוז "המקבל פני השכינה" בגימטריא "ברית מילה". וכן רבינו בחיי בספרו כד הקמח (ערך מילה) כתב, דבזכות מצות המילה זוכה האדם ומקבל פני שכינה שכן מצינו באברהם אבינו אחר שהזכיר בעצם היום הזה נימול אברהם, סמך לו מיד "וירא אליו ה'", והוא שכתוב "באור פני מלך חיים". והלבוש בסימן רס"ה כתב "אין קדושה כקדושת המילה המביאה לידי גילוי שכינה", ע"ש. מובא בילקוט שמעוני (רמז אלף פ"ח) שמלכת שבא הביאה לפני שלמה המלך, מהולים וערלים, ואמרה ליה: הפרש לי מהולים מן הערלים. מיד רמז לכהן גדול ופתח את ארון הברית, מהולין שבהם כרעו בחצי קומתם ולא עוד אלא שנתמלא פניהם מזיו השכינה. ואילו הערלים נפלו ולא יכלו לעמוד מגודל השראת השכינה. הרי לנו כי סגולת מצות מילה להביא לידי השראת השכינה. בזה נבין מה שכתב בספר מלאך הברית פרשת במדבר, בשם הרב עוללות אפרים, שעל ידי המילה ימשך לנו חיים, וכמ"ש "ואמר לך בדמייך חיי". ולפי דרכינו כיון שעל ידי המילה זוכה להשראת השכינה, ועל ידי השכינה זוכים לחיים, כמו שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום". בדרך זו יש לפרש מה שהביא בליקוטי מהרי"ל (ריש הלכות מילה), מנהג פשוט שמהדרין אחר עשרה לברית מילה, משום דאיתא בפרקי דרבי אליעזר דאין שום עדות שנתן הקב"ה לישראל פחות מעשרה והכא נמי העידו העשרה על האב שהכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו. ע"ש. וכך מביא הטור בסימן רס"ה בשם רבי צמח גאון וכ"פ השו"ע שם בסעיף ו' דהיכא דאפשר יעשה המילה בהשתתפות עשרה אנשים. והביא רבינו יוסף חיים בספרו מלאך הברית בפרשת בשלח רמז לדבר, כי "מילה ופריעה" גימטריה עשר פעמים אדם, לרמז שראוי לעשותה בעשרה בני אדם. בחכמת אדם (כלל קמט סעיף כא) ביאר דמה שהצריכו עשרה הוא משני טעמים: א. "לפרסומי מצוה". ב. משום שהתינוק הוא כיוצא מבית האסורים (כדברי רבינו תם בבא קמא פ.) שצריך להודות בפני עשרה. ויש לומר, הגאון רבי צבי אלימלך מדינוב בספרו דרך פיקודיך (מ"ע ב' אות יב) הביא מהזוהר, שבשעה שחותכים את הערלה הקדוש ברוך הוא מכנס את כל פמליא שלו ומתגלה ומתרבה שכינה השורה על ישראל בזכות הברית, ומשום קבלת פני שכינה נהגו כל ישראל לקיים מצות "ברוב עם", ולכן אף שיש עשרה מכל מקום מצוה יש על הנוספים, שבאו לקבל פני שכינה. מעתה נבין את השייכות בין ברכת כהנים לברית מילה, כי חלות הברכה של ברכת כהנים תלויה בהשראת השכינה, כך כתוב בזוה"ק שבברכת כהנים יש השראת השכינה כמו נבואה כפי שמציין את הדברים הכף החיים בסימן קכ"ח, וכותב ערוך השולחן סימן קכ"ח סעיף ו', שמדוע צריך מנין בעת נשיאת כפיים, משום, דכתיב "ואני אברכם" א"כ צריך השראת השכינה ואין שכינה שורה בפחות מעשרה וכו'.
בברכת שבת שלום ומבורך
הרב רפאל טטרוא
