פרשת דברים
ספר משנה תורה כשמו כן הוא, בספר זה משה רבנו חוזר על דברים הצריכים חיזוק, לצד הפקת לקחים מכל הקורות אותם במדבר. את הפס' הבא אני רוצה ללמוד יחד עמכם קוראים יקרים, ונראה מהו המסר החשוב הטמון בו.
"ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" (דברים א' כז').
משה רבנו מוכיח את עם ישראל על כך שהם מוציאים דיבה על איך שה' יתברך מתנהג עימם. ישראל טוענים – שמה שה' הוציא אותנו ממצרים, זה מחמת שהוא שונא אותנו, והמטרה היא כדי שניפול ביד האמוריים שישמידו אותנו. והם מביאים לכך ראיה ניצחת מבחינתם, כפי המובא ברש"י (במקום) משל למלך שהיו לו שתי שדות, אחת דשנה ורוויה במים, ממש קרקע פורייה. והשנייה שדה יבשה, שהפוטנציאל שלה שואף לאפס ללא השקעה מאסיבית. ממילא עצם הדבר שארץ מצריים שהנילוס היה עולה ומשקה אותה ניתנה למצריים, ואילו אנו מתעתדים להיכנס לארץ כנען הזקוקה לגשמים, זה מראה שאנו העם הפחות מועדף, כי המקום היותר מוצלח מבחינה חקלאית ניתן להם – לכאורה ממבט שטחי שומעים כאן משהו גם אם זה לא מוצדק.
אולם במבט מעמיק יותר נראה כי ההפך הוא הנכון.
גוי אחד ניגש ליהודי ושאל אותו למה אתם תמיד עונים בשאלות, אמר לו היהודי למה לא??? לכן לא נשנה מהמנהג ונענה על כך בשאלה אחרת כדרכם של יהודים.
הנה לאחר חטא אדם הראשון שלושת הנוגעים בדבר נענשו. אולם הנחש נענש בעונש מעניין "ועפר תאכל כל ימי חייך". נכון אמנם הטעם לא משהו, אבל בכל אופן לכל מקום בעולם אליו יגיע הנחש, מזונותיו מצויים לו ברווח. וכי זו קללה? הרי אם תהיה גזירת רעב גלובלית מיודענו הנחש יהיה המסודר מבין כולם – אם כן איזו מן קללה זאת.
בעל חידושי הרי"ם מאלפנו בינה והופך את הקערה על פיה – באומרו כי לא כך מביטים על העונש של הנחש. אלא כך הוא פירוש הדברים – כיון שהנחש המיט אסון בסדר גודל עצום על כל הבריאה כולה, הקב"ה לא רוצה אותו קרוב אליו, לכן הוא סידר לו זמינות מיידית ומוגברת של אוכל, העיקר אל תבקש ממני לדאוג לך לצרכיך. כלך לך והסתדר בכוחות עצמך ללא בקשת עזרה וסיוע. אין לך ריחוק גדול מזה, שאין אפשרות להגיע לקשר מינימלי ככל שיהיה עם בורא עולם.
זו אף התשובה לשאלה שהצבנו בפתח הדברים – מצריים נראית כלכלה משגשגת, פורחת ובעלת קשרים מסחריים ודיפלומטיים ענפים. אולם כל זה הוא במבט שטחי. במבט האמת עצם הדבר שהם כל כך מפותחים הם לא מרגישים צורך לבקש מהבורא כלום ואין לך ריחוק גדול מזה.
נחדד את הרעיון. משל למלך שבנו יחידו עשה את הכל כדי שאביו יזרוק אותו מארמון המלוכה. שנאת המלך לבנו הרקיעה שחקים, עד כדי שהוא אמר לו קח לך סידור מלא לכל החיים, ואינני רוצה לשמוע ממך עוד לעולם. נכון הדבר שכסף ומעמד יש לו, אבל את העיקר שזה הקשר עם אביו המלך שלא חסר לו דבר חסר לו "והעיקר חסר מן הספר".
זוהי הסיבה שאנו מתפללים בכל יום ויום, וכמה פעמים ביום על אותם הדברים ללא שינוי, כדי להראות בכך את התלות שלנו בבורא עולם, שמצדו רוצה לספק לנו הכל והוא חפץ בקשר שלנו עמו. אם רק ניטיב להפנים זאת יהיה לנו קל יותר באתגרי החיים השונים, ונבין שדווקא הקושי מצביע על כך שבורא עולם מאותת לנו להתקרב אליו יותר, והכל יוכל להשתנות מן הקצה אל הקצה.
שבת שלום ומבורך
הרב מיכאל מירון הי"ו אחיסמך ,לוד
להרצאות וחוגי בית – 0504150251