ח' יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה ל'שביעי של פסח'

ח' יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה ל'שביעי של פסח'

שביעי של פסח

"ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל' (יב-כו)
ידוע שעיקר יציאת מצרים היה על ידי השם יתברך כמו שאומרים בהגדה 'אני הוא ולא אחר אני ולא מלאך אני ולא שליח' והמצרים לא היו יכולים לסבול את האור האלוקי הזה שהתרבה ופרעה היה אומר "מי ה' אשר אשמע בקולו" והיה לו אחיזה באותיות מי מאלוקים כמו שכתוב בכוונות והמשיך עליו זה הארה, ומה עשה ה' יתברך? הפך לו אותיות 'מי' ל-'ים' וטבעו בים, כמו אדם שיש לו שכל לשתות מהכוס שותה רגיל ומי שאין לו שכל שופך את כל המים על עצמו, כך פרעה הפך אותיות מי לים שהים טיבע אותו. ולעם ישראל אותיות 'מי' גימטריה חמישים ימים מפסח עד עצרת שיקבלו התורה, וקבלו חמישים שערי בינה.
כמו אדם שהולך בדרך ויש לו מכשולים בדרך והוא מסלק אותם, אבל אם אדם חשוב הולך אז באים לפניו המשרתים והם מסלקים את הבעיות מהדרך ובוודאי מלך מלכי המלכים הקב"ה שהגיע הזמן לגאול את עם ישראל הוא מעך את המצרים וסילק אותם מהם, וזה מה שהיה במכת בכורות "זבח פסח הוא לה'" שהוא בכבודו פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים. מכאן אנו למדים שאדם שירא מהשם יתברך משפיל את כל המקטרגים ממנו, ובקריעת ים סוף נודע לכל העולם שהשם יתברך שולט בכל העולם בעליונים ובתחתונים בים וביבשה ולכן כתוב "וייראו את ה'" שזהו חסד עולם וכן למוליך עמו במדבר הכוונה שהיה בו נחשים ועקרבים והצילם ולא רק לאותה שעה אלא לעולם כמו שנאמר "כי לעולם חסדו" וגם במלחמת סיחון ועוג זהו גם כן חסד עולם.
וכן כתוב 'ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא חישב את הקץ' הנה מובא במדרש שהשר של מצרים טען למה לא היו בגלות מצרים כמו שנגזר עליהם? הרי חסר מאה ותשעים שנה? קץ שנים? והתרוץ הוא שהקב"ה חישב להם את הזמן מהאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב שהיה להם צער מהגלות של הבנים ונחשב הצער של האבות הקדושים כמו הגלות של עם ישראל כאילו היו קץ שנים בנוסף. וזהו 'חישב את הקץ' אף על פי שהאבות לא היה להם גלות רק במחשבה היה להם צער מהגלות כאילו היו בגלות.
וכן נאמר "אז ישיר משה את השירה הזאת" מדוע כתוב השירה הזאת למה לא כתוב את השיר הזה? אלא שבא לרמז על התורה שיקבלו עם ישראל כמו שכתוב "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל". (קדושת הלוי)
"ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" שואל ר' ישעיה חשין זצ"ל למה כתוב בתורה ותען להם ולא להן (באות נון ולא מם סופית) הרי מרים הנביאה דיברה לנשים? ועוד מה הקשר "שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" בגלל שהסוס טבע בים צריך לשיר? אלא הוא עונה שהנשים שאלו את מרים עוד מעט הגברים יקבלו את התורה ואם כן מה אנו הנשים איכפת לנו? אז ענתה להם אתן עוזרות ללמוד תורה וכל מי שעוזרת לבעלה ללמוד תורה או שולחת את הילדים לתלמוד תורה שכרה גדול מאד. ואיך יודעים? תראו מהעונש, למה הסוסים נענשו, הרי הם בהמות מדוע טבעו בים? אלא עצם זה שעזרו למצרים הם טבעו בים אז מהעונש נלמד לשכר, כשהנשים עוזרים ללימוד תורה של הבעל והילדים ודאי שהשכר גדול מאוד.
חג שמח ושבת שלום

ח' יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד

לע"נ דוד ישראל בן יוסף ותמר

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*