פרשת 'קורח'
"ויקח קורח וכו'”
אומר שלמה המלך בספר משלי "שוחר טוב יבקש רצון ודורש רעה תבואנו בוטח בעושרו הוא יפול וכעלה צדיקים יפרחו "ומבאר רבינו בחיי שמכאן רואים שצריך האדם להשתדל ולהתפלל (מלשון שוחר) בטובת חברו וכך יעורר רצון טוב מה' כמ"ש "המתפלל על חברו הוא נענה תחילה" ואל ישתדל ברעתו ונזקו, מכיון שבסופו של דבר הוא יאכל את פרי מעשיו ככל אשר יעשה מידה כנגד מידה.
ואומר על כך המדרש :"שוחר טוב יבקש רצון- זה מרדכי, ודורש רעה תבואנו-זה המן".
"בוטח בעושרו הוא יפול-זה קרח" כלומר שאיבד קרח גם את עושרו, "וכעלה צדיקים יפרחו"-זה משה ואהרון, שכתוב בהם: "והנה פרח מטה אהרון לבית לוי".
שני עשירים גדולים היו בעולם, קרח בישראל, המן באומות העולם, שניהם שמעו לנשותיהם ונפלו. המן שמע לעצת אשתו ונפל שנאמר "ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ גבוה חמישים אמה" וגו' ועשה כן ונתהפכה מחשבתו עליו. קרח שמע לעצת אשתו ונפל- כשבא מבית המדרש אמרה לו אשתו, איזו הלכה לימד אתכם היום משה, אמר לה פירש לנו מצוות ציצית על ארבע כנפות הבגד ושיהיה חוט אחד של תכלת, אמרה לו כמה הוא משחק בכם, אני אעשה לך טלית שכולה תכלת ועשתה לו טלית שכולה תכלת. מה עשה כנס מאתים וחמישים ראשי סנהדראות והלבישן טליתות שכולן תכלת ובא אצל משה וזהו שכתוב: "ויקח קורח"-לקח את טליתו ובא אל משה. אמר לו: טלית שכולה תכלת חייבת בציצית? אמר לו משה: חייבת. התחילו לשחוק עליו, אמרו לו: אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרתה, טלית שכולה תכלת לא כל שכן? ואמנם כוונתו היתה לומר אם עם ישראל כולם היו במתן תורה ושמעו את קול ה' מדבר אז כולם קדושים! ואם כן מדוע משה מינה את עצמו ואת אהרון הכהן? הרי זו התנשאות!
ואמנם משה רבנו שומע את טענותיהם ולא עונה מיד אלא:
"וישמע משה ויפול על פניו" יש על כך הסבר וסיפור חסידי:
אחד מן המתנגדים בא פעם לאדמו"ר הזקן בעל התניא , והוכיח אותו על שנוהג ברוממות ובהתנשאות: משרת עומד אצל פתחו וכיוצא בדברים אלו. כפף אדמו"ר הזקן את ראשו על זרועותיו על השולחן, כמו שעושים בנפילת אפיים, ושהה כך איזה זמן, ואחר כך הגביה ראשו, והשיב לאיש:
כתוב "ראשי אלפי ישראל", שאלופי וגדולי ישראל נקראים "ראשים", והנה הראש והגוף אף על פי שהם מחוברים יחד, בכל זאת הם מחולקים בלבושיהם, שעל הגוף שמים בגד בפני עצמו, ועל הראש בפני עצמו, ולמה לא יתפרו בגד אחד לראש ולגוף כאחד ? אלא שהראש צריך להיות מובדל מהגוף, וכן ראשי הדור צריכים להיות מובדלים מהעם.
האיש השואל קיבל את התשובה בסיפוק והלך לו. אך בנו של של הרב, האדמו"ר האמצעי, לא הסתפק בתשובה, ואמר לאביו: בשביל להשיב תשובה זו הרי לא היית צריך להניח ראשך על זרועותיך והיית יכול להשיב לו זאת תיכף. השיב לו אביו, אדמו"ר הזקן: הנה כשאמר קורח "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'", כתוב "וישמע משה ויפול על פניו" ואחרי כן השיב "בוקר ויודע ה' את אשר לו" וכו', ולכאורה היה יכול משה להשיב זאת תיכף, ולמה נפל תחילה על פניו ?אך משה רבינו עליו השלום חשש, שמא שואלים לו זאת מלמעלה וקורח הוא רק השליח, ואם כן, אם יאמר לו תיכף, יבוא אחרי כן איש אחר ויאמר לו שוב כך, לפיכך נפל תחילה על פניו, להתבונן אם באמת יש בו איזו התנשאות, ולאחר שהתבונן וראה שאין בו שום התנשאות, וכמו שהעיד עליו באמת השם יתברך "והאיש משה עניו מאד", אז הבין שאין זה שליח מלמעלה כי אם קורח פלגאה, ואז השיב לו מה שהשיב. וכן היה – סיים אדמו"ר – בנידון דידן…
ואמנם רבינו בחיי מבאר שמשה נפל על פניו כיון שחס על בושתו של אהרון וכענין הסיפור המובא בגמרא על רבי אליעזר הגדול שנפל על פניו ועי"כ נענש רבן גמליאל. ומדייק מהלשון "ויפול" שרק משה נפל על פניו.
יהי רצון שהקב"ה יעזרנו להתרחק מן המחלוקות ולהידבק בצדיקים ובשכינה הקדושה עד לביאת משיח צדקנו בב"א
רבי מיכאל בראל הי"ו מרמלה,
לזכות שניאור זלמן בן יעל שיחי'