פרשת משפטים
אם מתבקשים הינו לתת דוגמא למצוותה של התורה מיד היינו נוקבים במצוות השבת, תפילה, תפילין וכו' ואם היו שואלים אותנו מה הם המצוות החמורות ביותר כמובן היינו אומרים כיפור, פסח מאכלים אסורים, והנה בפרשה הקודמת קיבלנו את התורה מעמד מרומם מאוד שלושת ימי ההגבלה ברקים וקול השופר הולך וחזק, וה' בהדר כבודו מתגלה לעם ישראל מצפים אנו לשמוע את המשפטים הראשונים ההוראות לעם ישראל והנה מה קיבלו עם ישראל "ואלה החוקים והמשפטים" – זכויות של העבד והשפחה דני נזיקין ושומרים שלא לצער הגר היתום והאלמנה, שלא לקלל ולא להטות משפט, שכל אלה דינים שבן אדם לבחרו ולא מאפיין רק את עם ישראל, אלא את כל העולם כולו.
להבין זאת נביא מעשה ר' יצחק יעקב רודרמן שהיה לומד בישיבת סלבודקה יום אחד התקשה בקושייה חמורה מאוד, נועץ בידידו ר' אהרון קוטלר ור' יעקב קמינצקי ולא מצאו תשובה, החליטו ללכת לגאון הגדול ר' לייב מוילקומיר (חמו של הרב מפונוביז') הביא גמרא פתח ועיין ואכן הקושיה הייתה מאוד חזקה ואין לה מענה, אמר לר' רודרמן אני אשב על זה הלילה ומחר נדבר, חזר הצדיק לאכסניה שלו והנה בבוקר שפותח את עינו הוא רואה את ר' לייב עומד ליד מיתתו, נטל ידיו לסירוגין ונרעש כולו למה הרב הטריח את עצמו הרי הוא רב העיר ולמה לא האיר אותו מיד, אמר לו שהלכת כל הלילה הרהרתי בסוגיא עד שמצאתי פתרון, ביררתי היכן אתה מתאכסן וראיתי שאתה עייף מהדרך ולא רציתי להעיר אותך, וכי עלה בדעתך שאני אגזול את שינתך הרי זה מצווה הבאה בעבירה.
לכאורה יש כאן את כל היהדות על רגל אחת, מצד אחד בן אדם למקום ושילוב הקפדה עילאית של בן אדם לחברו, כך ניתנו שני לוחות הברית, בצד ימין – בין אדם למקום, ובצד שמאל – בין אדם לחברו, אומות העולם אינם מכירים בסוד הזה שהקפדה על זכויות הזולת עשיית חסד שגם זה נחשב לעבודת הבורא, שהתורה מאז ומתמיד דגלה בשיטה שחציו לכם חציו לה', ועל כן לפי ההלכה בני נח מקריבים רק קורבן עולה שהוא כליל למזבח, ואילו רק היהודים מקריבים שלמים שמשולשים להקב"ה לכהן ולמקריב, שגם באכילת בעל הקורבן זה נחשב למצווה. ועל כן בחר בנו הבורא יתברך, להשמיענו דיני ממונות ונזיקין זכויות עבד ושפחה גר יתום ואלמנה מיד לאחר מתן תורה שנשריש ידיעה זו בליבנו שעבודת ה' היא הכורכת את שני לוחות הברית יחדיו, מצד אחד האדם לקונו ובמקבילתו האדם איש ורעהו.
שבת שלום
ח' שלום טטרואשוילי הי"ו מאשדוד
