פרשת עקב
"והיה עקב תשמעון את … ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד"
הפרשה מתחילה בלשון רבים ומסיימת בלשון יחיד, כדי להבין זאת כתב רבינו יעקב בעל המשלים. אם ראיתם בית כנסת מלא מפה לפה מתפללים ובוכים וכולם מתפללים נוסח אחד או קוראים תהילים או סליחות וזה נראה כאילו כולם כאיש אחד ולב אחד אבל הקב"ה יודע מה בליבם של כל אחד ואחד, שכל אחד בוכה על הצרות שלו, אחד בוכה על חולה ואחד על בנים ואחד על יסורין וכו', ולא בוכים על גלות השכינה ובכל זאת הקב"ה נותן לכל אחד ואחד מה שמבקש, אבל בהזדמנות כזו שנאספים הרבה אנשים במקום אחד אם היו מתפללים כולם בלב אחד על גלות השכינה מזמן היינו נגאלים, כמו המשל עם בן המלך שעשה רבה מעשים רעים והמלך שלח אותו למקום רחוק ושם היו מתעללים בו ועבד קשה ושכח שהוא בן מלך, עד שהמלך ריחם על בנו והגיע לאותו הכפר ושאל את התושבים מה בקשתם מהמלך בכדי שימלא את מבוקשם. הגיע גם בנו לבקש את מבוקשו ואמר שלא נותנים לו לחם וביקש לחם ואוכל מאחר ושכח שהוא בן מלך. אמר לו המלך במקום לבקש לחם ואוכל ודברים קטנים תבקש לחזור לבית המלכות אז יהיה לך הכל.
כך גם לגבינו, אנו צריכים לבקש את מלכותו יתברך שתבא גאולה לעם ישראל ויבא משיח צדקינו ואז יהיה לנו הכל.
'ונשל ה' את הגויים האלה מפניך' ונשל אותיות 'לשון' זאת אומרת שישראל צריכים להיות קדושים בלשון שלהם וכחוזר בתשובה צריך קודם לשמור את לשונו שנאמר: 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו' כמו שפעם חכם רפאל זצ"ל אמר שלא פחות חשוב מה בן אדם מכניס לפה מבחינת כשרות המאכלים אלא יותר חשוב אפילו מה הוא מוציא מהפה, ואמר דוד המלך ע"ה בתהילים: 'ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם' אם הייתי תולעת אנשים היו נזהרים לא לאכול אותו כי הם צדיקים, וצדיקים לא אוכלים מאכלים אסורים אך למה הם לא נזהרים לא לדבר עליו לשון הרע? שיחשבו שלשון הרע זה כמו תולעת שאסור לאכול ואז יזהרו יותר.
'לא תחסר כל בה' – שיש הרי ארצות שמגדלים חזקים או חכמים אבל ארץ ישראל יש בה הכל גם חכמים וגם חזקים וגם גיבורים וגם עשירים וכל דבר טוב יש בארץ ישראל, כך נוצר מצב שכל העולם צריך את ארץ ישראל.
ומי שיש בו אהבת ארץ ישראל לא ימצא בה שום פגם שהרי כתוב 'ועל כל פשעים תכסה אהבה'
וכן נאמר 'המוליכך במדבר הגדול המוציא לך מים' וכו'..
מסופר בגמרא על ר' חנינא בן דוסא שהיה נחש שהיה ממית את הבריות ובא רבי חנינא לאותו מקום והרג אותו. זה היה קורה כאשר הנחש היה נושך את האדם ואז הוא היה מקדים את האדם להגיע למים אז האדם הנשוך היה מת ואם האדם הנשוך היה קודם למים אז הנחש היה מת.
לרבי חנינא נעשה נס וכאשר נשך אותו הנחש יצא מעין מים לידו, מיד נתן עקבו בו והנחש מת. ואמר הגאון מוילנא זה מרומז בפסוק 'המוליכך במדבר הגדול אשר שם נחש שרץ ועקרב וצימאון אשר אין מים' ואולם הקב"ה עושה נס הוציא לך מים מצור החלמיש. (אהבת חיים)
שנזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש
ר' יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד
