שבת 'חול המועד סוכות'
'ויששכר באהליך'
ניצול הזמן
אמר שלמה המלך אם תבקשנה ככסף וכמטמוניות תחפשינה אז תבין יראת ה' (משלי ב-ד)
ביאר זאת רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל קיים הבדל גדול בין מטמונים לכסף. מחפשי המטמון מחפשים אחריו בזריזות ובמרץ רב, חופרים באדמה בכל הכוחות, כאשר ישנו סיכוי ולו הקלוש למוצאו, אולם לאחר שנוכחו לדעת שאין, מיד מתייאשין ולא חופרין עוד. לא כן בכסף הדרוש למחיה, מוכרחים לחפש תמיד ואין מתייאשים, ואם לא משיגים במקום זה, מכתתים רגלים גם למקומות הרחוקים, כי כל אדם חי זקוק לצורכי קיומו.
הנה בא שלמה המלך החכם מכל אדם ללמדנו שבנוגע לחיי רוח, תורה ויראת ה', צריך להשתדל במלוא המרץ כמחפשי המטמון, ובאופן תמידי כמבקשי הכסף, כל הזמן לרוץ ולכתת רגלים כדי ללמוד תורה.
לצערנו אנו שומעים את הטענה הנדושה בפי רבים כי עסוקים ולא מתאפשר להם ללמוד תורה, אך די אם נבדוק ביום אחד כמה זמן בזבזנו לריק, נגלה לבסוף שלכל אדם יש די והותר זמן לעסוק בתורה, רק הנדרש מאיתנו הוא לקבל על עצמנו עול תורה, וכמו שנאמר במסכת אבות (ג-ו) 'כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ', פתאום אז יתברר שהרבה עיסוקים וסידורים מיותרים בוטלו בגלל קבלת עול תורה, וזאת אנו רואים במציאות, אנשים הקובעים עיתים לתורה בשעות הערב למרות שעובדים לפרנסתם במשך היום מצליחים לדחות את כל הסידורים והעיסוקים ובאותו זמן יושבים ועוסקים בתורה בלבד. (עם טלפונים ניידים כבויים)
ובימינו, כאשר בכל אתר ואתר נפתח שיעור תורה בדף היומי או בהלכה, גם לבעלי בתים העובדים במהלך היום, ובדוק ומנוסה הדבר אשר יהיה השיעור קבוע כמסמרות שום דבר לא יצליח להזיזו מקביעותו!
אך אם 'יתנדנד' פעם כן ופעם לא, ופעם לא יוצא לו ופעם לא מסתדר ממילא השטן ישלים לך את הסיבות החסרות לך בכדי שתתבטל משיעור תורה, וכמו שאמרו חז"ל בפרקי אבות 'אם בטלת מן התורה – יש לך הרבה בטלים כנגדך'.
מסקנה, הזמן קיים! צריך רק לנצל אותו היטב. מנהל מפעל ביקש ללמד את העובדים שלו איך לנצל מקום הוא לקח ארגז מסויים ומילא אותו באבנים עגולות והוא שאל את פועליו האם אפשר להכניס עוד משהו בתוך
הארגז המלא, השיבו הפועלים בשלילה אז לקח מנהל העבודה חצץ ומילא את החורים הקטנים שבין האבנים העגולות, לאחר מכן הוא חזר על אותו השאלה, האם אפשר להכניס משהו נוסף בתוך הארגז השיבו העובדים שבוודאי עכשיו אי אפשר להכניס שום דבר אז לקח מנהל העבודה חול והכניס בתוך הקופסא וכמובן החול הדק מצא לו מקום להיכנס בין האבנים העגולות ולבין החצץ. אז שאל המנהל את עובדיו האם אפשר להכניס משהו נוסף לתוך הקופסה 'המלאה' ענו העובדים בהחלטיות שלא! אז לקח המנהל העבודה קנקן מים ושפך לתוך הקופסא, וכמובן המים חלחלו לתוך הקופסא. ללמדכם אמר המנהל לעובדיו, גם אחרי שלפי דעתכם מיציתם את כל האפשרויות שעמדו לרשותכם, עדיין אפשר להוסיף עוד על מה שנעשה!.
אפשר לקחת מכאן מוסר השכל גם לניצול הזמן, וגם למיצוי המאמצים שאנו צריכים להשקיע בשקידת התורה. בן תורה שיודע שגם לאחר שהוא מיצה היטב היטב את הסוגיה על כל צדדיה, עדיין הוא לא מיצה את הצדדים עד תומם, ואם ישקיע מאמצים נוספים, יעלה בידו ללבן עוד ועוד את הסוגיה על הראשונים והאחרונים והרי ברור שהוא לא יבזבז את זמנו וימשיך להתעסק בסוגיה.
מכאן תוכחת מגולה לכל אלה הטוענים שאין בידם הפנאי לעסוק בתורה, הנה הוכחה שאם הם יתאמצו מעט אז בוודאי ימצאו את הזמן ללמוד תורה.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
