פרשת 'חוקת'
פרשת חקת עוסקת בעניין פרה אדומה ומצוותיה שעליה אמר שלמה המלך בחכמתו : אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני.
ונשאלת השאלה באמת במה זכה משה רבינו (שזכה להבין את סוד פרה אדומה) יותר משלמה החכם מכל אדם?
עוד שואלים שהמסתכל בפרשה רואה פלא ,המזה את מי החטאת על הטמאים נעשה טמא ואלו שמזים עליהם נהיים טהורים וצריך להבין מי החטאת מטמאים את האדם או מטהרים?
מסבירים המפרשים שיסוד אחד כתוב כאן:
התורה נחלקת לשני חלקים, חלק החוקים שהם מצוות המלך ואין לנו להרהר אחריהם אלא לעשותם כמות שהם וחלק המשפטים שמצווה עלינו להבין אותם עד כדי השגת שכלינו והבנותינו.
אומרת לנו התורה משה רבינו שמסמל את מדת הענווה וביטול גמור להקב״ה בחינת כזה אדם יזכה להבנה על טבעית בחוקי השם אבל אם מנסים להיות בבחינת ״אחכמה״ אשתמש בשכלי להבנת חוק זה אזי ימצא עצמו שהבנת החוק ״רחוקה ממני״
ומסבירים בעניין הטמאים כולם עומדים בהכנעה גמורה כנגד מי שיזה עליהם את המים אז מועילים המים ביחד עם הענווה שבלבם לטהרם, אבל זה שעומד בראש ומזה שמא יכנס בלבו שמץ של גאווה אומרת התורה צריך לטהר עצמו.
וכעין זה מסבירים המפרשים בהמשך הפרשה את מה שדורשת הגמ׳ (ברכות סג:) ״זאת התורה אדם כי ימות באוהל ״ אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. שהכוונה הוא שאדם צריך להחשב בעיני עצמו ככלום, כמוש״כ אפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע. וע״י יוכל להיות כלי קיבול לתורה הקדושה ובו ״יתקיים״ התורה , ללמוד תורה אינו חכמה אלא שיתקיים ביהודי התורה כמוש״כ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוך בני ישרא-ל.
שבוע שעבר היה יום פטירתו של הרה״ג מרדכי אליהו זצ״ל , ידוע היה שמדת הענוה ואהבת ישראל שהיה לרב לא היתה כדוגמתה.
מסופר שלפני חג הסוכות היו באים הרבה אנשים ואתרוגיהם בידיהם כדי שהרב יפסוק להם אם כשרים הם אם פסולים, והרב היה נמנע מלהגיד פסול על האתרוגים הפחות כשרים והיה רק אומר לקחת אחר אם אפשר.(הוא הסביר שלפי כמה שיטות אתרוג זה יכול ליהיות כשר, אלא שאין פוסקים כמותם אז אם יהודי כן ישתמש בכזה אתרוג יכול ליהיות שבשמים יחשב לו זה מצווה אבל אם אנחנו נפסוק פסול על כזה אתרוג במפורש אז כיון שבתורה ״לא בשמים היא״ אז גם בשמים יקבלו את הפסול שפסקנו ונגרום ליהודי לברך ברכה לבטלה!)
פעם הגיע לרב יהודי עם אתרוג שזה עכשיו קנה ב1000 דולר וכולו משתבח בעצמו על סכום עתק ששילם ומבקש לדעת מה הרב חושב על אתרוג במחיר יהלום שזה עתה קנה.
הרב אחרי הסתכלות של רגע באתרוג שאל את היהודי אם אפסוק שזה פסול תקבל את הכסף בחזרה מהמוכר? ענה לו היהודי שהוא רק קנה את האתרוג על דעת שהרב אליהו יפסוק שהוא מהודר.
שאל אותו הרב תכשיט לאשתך כבר קנית לחג? הרי זה מצווה מן התורה בדיוק כשם שלקחת אתרוג מהודר וקיימת מצוות ״התנאה לפניו במצוות״ כך יש מצווה ״ושמחת בחגיך״ ובכלל זה לשמח את האשה בתכשיט חדש לחג! כשהלה התחיל לגמגם אמר לו הרב הנה יש פה מקום קטן שרואים בבירור שתולעת נכנסה בו פנימה לכל ארכה ואתרוג זה פסול לחלוטין! אמר לו הרב יותר טוב לקחת אתרוג מהודר ב100שקל כמו כל עם ישראל ולשמח את האשה בשער הכסף ולא לקחת אתרוג מהודר על חשבון שמחת אשתך.
כשיצא יהודי זה שאלו עוזרי הרב איך הבחין בכזה מהירות פסול שבקושי היה נראה לעין?
אמר להם הרב ידוע אצל חסידים שאתרו״ג ר״ת א׳ל ת׳ביאני ר׳גל ג׳אווה וכשראיתי שאתרג זה אין הר״ת שלו מתאים לשם שלו מיד הבנתי שכנראה זה לא אתרוג שהתורה צוותה לקחת.
שנזכה כולנו להיות עובדי השם מתוך אמונה שלימה ואחדות ובזכות זה נזכה לגאולה שלימה בב״א.
הרב דניאל מיכאלי הי"ו מבלגיה
