פרשת מזריע מצורע
זהירות משיבוש הדעות:
"ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא. ואם מפאת פניו ימרט ראשו גיבח הוא טהור הוא".
ר' נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל עומד בספרו על התורה העמק דבר, על שתי נקודות מעניינות בפסוקים אלו.
א) הקרחת נמצאת באמצע הראש והגבחת מעל המצח בחלק היותר קדמי, א"כ מפני מה הקדימה התורה קרחת לגבחת. ב) ועוד למה חילק הכתוב את הראש לשניים, הרי הראש הוא אבר אחד ומדובר על צרעת הראש באשר היא. אלא מבאר הנצ"יב – הנה בהמשך בפס' מד' כתוב "טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו". הנה לנו כי הסיבה בגינה מגיעה צרעת הראש, שונה מזו של צרעת הגוף. צרעת הגוף מגיעה על חטא של תאווה והגוף נהיה מטונף מכך, ובעבור זה הוא לוקה כדי שיזדכך ויסור ממנו הלכלוך שדבק בו. מה שאין כן צרעת הראש, נענש בה אחד שלוקה בדעות משובשות – "בראשו נגעו". נמצא א"כ אף שעונשו של בעל תאווה שמחטיא אחרים חמור לאין ערוך, מכל מקום שמדובר באדם עם דעות משובשות, הדבר חמור שבעתיים. ויחד עם זאת צריך וחייב לשמור ממנו מרחק.
אלא שבראש ישנם שני אופנים של שיבוש: א) שיבוש הנגרם כתוצאה מחקירות פילוסופיות שסילפו את השכל הישר. ב) אדם ניטרלי, לא חוקר ומאידך לא מאמין. מסוג האנשים שלא מתעניינים מדי.
תהליך החקירה והמשא ומתן השכליים מתרחשים בחלקו הקדמי של המוח. אך המסקנה הסופית שנקבעת בתודעת האדם, מתרחשת בחלקו האחורי של המוח. ממילא שהתורה עוסקת בנגעים הבאים על הראש, מתחילה היא עם הקרחת שאמנם מצד הסדר האנטומי של הגוף היא מרוחקת יותר, אך עדיין חמור שבעתיים הוא שיבוש הנובע ממסקנות לא נכונות מאשר שיבוש הנגרם ממהלך החקירה והמשא ומתן. כי מי שפועל עפ"י תפיסת עולם ואג'נדה לא ראויים זה הרבה יותר הרסני ודורסני. הרי יש לו אישור ודחיפה ממצפון הצדק הפנימי שלו . ועד כמה שזה נשמע רחוק ומאיים אנשים החריבו עולמות מתוך קור רוח ושלווה עצמית, בעקבות המצפון המעוות והמושחת שהיה להם. ובתורה ישנן דוגמאות רבות למקרים קיצוניים, ובמטרה שנהיה ערניים שכוחות כאלו או אחרים לא יפרצו להם מתוכנו לכן צריך ללמוד מכל דבר בבריאה. זו הסיבה שהקדימה התורה קרחת לגבחת, וחילקה את הראש לשניים.
רואים אנו עד היכן מגיעה חשיבות הפיקוח על השקפה נכונה, ובד בבד מה חומרתו של שיבוש שכלי. הדרך היחידה להישמר מכך היא שלכל אחד ואחת יהיה רב צמוד בעל שיעור קומה, ממנו ילמד ואתו יתייעץ בשאלות הרבות שהחיים מזמנים. וכי לחינם השקיע מרן ר' יוסף קארו ע"ה והוציא לאור את יצירת המופת העונה לשם שולחן ערוך, שכשמו כן הוא הנגיש והגיש לנו את ההלכה בטוב טעם ודעת, דבר דבור על אופניו. דרך ספר חשוב ויסודי זה, יודעים אנו כיצד לנהוג על כל צעד ושעל. אלא שחלקי השו"ע הם ארבע – אורח חיים, יורה דעה, חושן משפט, ואבן העזר. אך החלק החמישי העוסק בדעות ומידות, מה לקרב ומה לרחק אינו קיים ונמסר הוא לתלמידי החכמים די בכל אתר ואתר. אילולי הקשר הכה הכרחי לאיש התורה, אין שום מצב להימנע מכישלון בתחום כה חשוב ויסודי זה.
הדברים מקבלים משנה תוקף בעת בה בני זוג חוברים יחד ומקימים בית בישראל. אם ביתם מתנהל עפ"י מה שמתחשק ולא עפ"י דעת תורה, אזי מטבע הדברים הדעות השונות ואי ההסכמה על נושאים כאלו ואחרים, עלולים לערער את שלמותו וקיומו של הבית. אך כאשר מתעוררת שאלה ולא מצליחים להגיע להסכמה, יש כתובת אליה ניתן להפנות את השאלה והכל בא על מקומו בשלום. כי עצם ההישענות על גורם שלישי פיקח ומבין עניין, פותרת חיכוכים רבים בטרם עת. ועל אחת כמה וכמה שמדובר בדעת תורה.
יהי רצון שנינצל משיבוש הדעות ונהיה ניזונים מדעת תורה זכה וברה כסולת נקיה אמן – שבת שלום ומבורך
מיכאל מירון בית שמש.
לע"נ יוסף בן בת ציון, ואווה בת סימה.
