פרשת ויגש
מחשבות טובות
פרשת השבוע עוסקת באחד הרגעים הדרמטיים בהיסטוריה של עם ישראל, לאחר השתלשלות הדברים שמובאים בפרשיות וישב ומקץ, בפרשתנו מגיע הרגע שבו יוסף מתגלה לאחיו ואומר להם "אני יוסף, העוד אבי חי?" (בראשית מה, ג).
האחים נדהמים לראות מולם את יוסף כמי שגורלם נתון בידיו, האח שהם לפני 22 שנה התנכרו אליו עד כדי כך שהיו מוכנים להמיתו ואף מכרו אותו לעבד.
בין מפרשי התורה קיימת מחלוקת על העובדה מי מכר את יוסף? והאם יוסף אכן נמכר לעבד על ידי אחיו?
רש"י מפרש בפרשת וישב "וימשכו – בני יעקב את יוֹסף מן הבור, וימכרוהו לישמעאלים, והישמעאלִים למדיינים, והמדיינים למצרים. כך שלדעתו המכירה הראשונה התבצעה על ידי האחים לישמעאלים.
לדעת הרשב"ם (רבי שמואל בן מאיר שהיה נכדו של רש"י מראשוני בעלי התוספות ומגדולי הפרשנים על התורה) האחים לא מכרו את יוסף.
והשאלה העולה על שיטתו של הרשב"ם, היא מדברי יוסף עצמו שאומר לאחיו שהם מכרו אותו כמו שכתוב בפרשתנו "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי" (בראשית מה, ד) איך אם כן ניתן לומר שהאחים לא מכרוהו?
הרשב"ם לא התעלם משאלה זו והסביר זאת על פי הפסוק בפרשת וישב המתאר את מכירת יוסף, "ויעברו סוחרים מדיינים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים" (בראשית לז, כח), אם נשים לב למילים בפסוק נכתב שמי שמכר את יוסף היו המדיינים הסוחרים לישמעאלים ולא אחי יוסף, כך שלמעשה האחים מתיישבים לאכול לחם ולא שמים לב כי מתחת לאפם מתבצעת העסקה של מכירת יוסף בין המדיינים לישמעאלים, כמובן שזהו פירוש מהפכני כיון שעל פי ההבנה הפשוטה בתורה היא שהאחים מכרו את יוסף, אך אם נצמדים למילים הדבר ברור שהצדק הוא עם הרשב"ם.
אך לפי פירוש זה עדיין קשה, הרי יוסף עצמו אומר לאחים "מכרתם אותי" שהם האחים מכרו אותו, הוא הרי היה שם?
על כך עונה הרשב"ם, כשהאחים זרקו את יוסף לבור הם בעצם אלה שגרמו לכך שבסופו של דבר המדיינים יבואו וימצאו אותו וימכרו אותו הלאה, אמנם האחים לא מכרו אותו בפועל אך המעשה הראשוני שלהם גרם למכירה שבאה אחר כך ולכן זה נקרא שהם מכרו אותו, אבל הם לא באמת מכרו אותו בפועל.
ישנו הסבר נוסף לשאלה זו, הנותן לנו תובנה חשובה לחיים, יוסף אמנם אמר להם שהם מכרו אותו זאת כיוון שהוא "חשב" שהם מכרו אותו, הוא הסיק מסקנות על סמך מה שהיה נראה לו הכי הגיוני שהמכירה התבצעה על ידי האחים, אך האמת היא שהאחים לא באמת מכרו אותו, ויוסף עצמו לא ידע את מה שבאמת קרה, יוסף ידע שאחיו שנאו אותו וזרקו אותו לבור מלא נחשים ועקרבים, אך האמת היא שלא הם אלה שמכרו אותו, יוסף לא ידע מה נעשה מחוץ לבור כאשר הוא היה נתון בבור, הוא היה "בטוח" כי אחיו מכרו אותו, הוא רק ראה שהמדיינים הוציאו אותו מהבור וחשב שהעסקה נחתמה בין האחים לבין המדיינים מחוץ לבור.
על פי זה נבין כמה פרטים במכירת יוסף, כשמגיע ראובן אל הבור וזועק 'הילד איננו ואני אנה אני בא' מדוע האחים לא עונים לראובן שהם מכרו אותו? לפי ההסבר שאמרנו הם לא מכרו אותו ולכן לא ידעו מה באמת עלה בגורלו של יוסף.
כעת גם מובן מדוע האחים לקחו את כתונת יוסף ושחטו שעיר עיזים וטבלו את הכתונת בדם, הם כנראה חשבו שיוסף מת על ידי בעל חיים וכדומה, ולכן הם השתמשו בתירוץ הזה.
גם מובן מדוע האחים לא מגלים לאביהם יעקב שיוסף נמכר? אולי הם ינסו לחפש באיזה מקום בעולם הוא נמצא ויקנו אותו בחזרה? מסתבר שהם באמת חשבו שיוסף נטרף ולא חי.
פעמים רבות אנו נוטים לפרש את המציאות דרך הנחות יסוד שעולות לנו על פי המסקנות, המחשבות, והפרשנות שלנו למקרה, וזה יוצר מריבות בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו, בין אב לילדיו, מסיפור יוסף ואחיו ניתן ללמוד עד כמה חשוב ללמד זכות וטובה האחד על השני ולא להיתפס לדעות קדומות, כי אפילו רק רעיון ומחשבה רעה עשויים להוביל לרעה גדולה יותר אחר כך.
הרב אבישי בטשוילי
רב קהילת 'כרמים' ראשון לציון
מוקדש לעילוי נשמת הרב בן ציון ע"ה בן אברהם ולאה בטשוילי
