פרשת וישב
ראיה לעתיד
בפרשתנו אנו קוראים על ניסיונו של יוסף הצדיק ועמידתו בזה, לכאורה מה מלמדת אותנו התורה מכך.
הרי איסור חומרת עריות מהעוונות החמורות ביותר של יהרג ועל יעבור ומוזכר הוא בעשרת הדיברות, אלא בא ללמד אותנו התורה, גם שאדם הרגיש שהקריב קורבן על מזבח ה', בעבור אמונתו ועקרונותיו כביכול משלמים רעה תחת הטובה אשר עשה כמו במקרה הקלאסי של יוסף שהרי שבסופו של דבר אותו המרשעת הצליחה והשליכו את יוסף לבור לעשר שנים, אבל השכר היה לאחר מכן שיצא למלוכה 'ויריצוהו מן הבור', לכאורה הרי יוסף הצדיק היה על סף השבירה וכמעט נפל ברוחו עד שהתגלתה לו דמותו של יעקב אביו ואמר לו עתידים אחיך ששמם יכתב על כתפות האפוד של הכהן הגדול לזיכרון עולם לפני ה', רצונך ששמך ימחה מבניהם, מיד התגבר יוסף הצדיק ולא חטא (סוטה לב:)
מה רצו חז"ל ללמדנו בכך, שאין לך אדם שאינו צופה לעתיד ואינו מוכן להקריב מעט מנוחיותו בהווה למען עתידו, על זה אנו אומרים בתפילה ומותר האדם מן הבהמה, לדוגמא עקרת בית שמכינה סלט הרי יכלה להשים את העגבניות הבצלים והמלפפונים שלמים וכל אחד שיוכל לעצמו אבל בפעולתה היא מכינה דבר לעתיד שיראה יפה בפני בני המשפחה וכן הבעל עובד כל החודש לפרנסתו ובסוף החודש מחכה לשכרו, זה גם סוג של ראיה לעתיד לילדים ולכלכלת הבית ומי שעיניו בראשו עושה תוכנית חיסכון וקופת גומל בכדי שיהיה עזרה לעתיד. אף על פי שמקמץ בהוצאותיו אבל מכל מקום יש הסתכלות לעתיד. הרי פרקטי שאדם כן חוסך בימי חייו לעתידו לסוף ימיו אם כן מדוע לא חוסך האדם לחיי הנצח שהם הרבה יותר מ – 120 שנה.
להמשיל הדבר על פי מוסר שנאמר בנוברדוק , חבורת מבלה עולם ריקים ופוחזים שהיו כל ערב נפגשים לשתות לשוכרה, יום אחד תהו בליבם הרי פעם נצטרך למסור דין וחשבון על מעשינו מה יהיה לנו פתחון פה, לבסוף החליטו בתקיעת כף שהראשון מהם שיעלה למרום יתגלה לחבריו ויספר להם מה נעשה בדינו וכך יוכלו להתכונן לקראת הבאות. והנה לא עבר זמן נפטר אחד מן החבורה ונתגלה לחבריו ופניו שחורים כשולי הקדרה, אמר להם חברה הכל בסדר בשמים, תמשיכו לשתות ולהנות אבל תיזהרו מלשתות קוניאק, אמר להם שעליתי לשמיים שאלו אותי בשמים האם למדתי תורה, האם הקדשתי לעתיד הרוחני, אמרתי להם לא חשבתי על עתידי, משחק ראש קטן, רק חשבתי על ההנאה הרגעית, מילאתי את חיי בשתייה ואכילה. אמרו לו גם לפי דבריך מילא היין והערק מתוקים וערבים לחיך, אבל הקוניאק מריר הוא מאוד, צחקתי עליהם אתם לא מבינים בשתייה גם אם הוא מריר בהתחלה לאחר חצי שעה החמימות שמתפשטת בגוף שווה כל הון שבעולם. אמרו לו רשע שכמוך אם כן, כן חשבת על העתיד אז למה לא חשבת להקצות שעות ללימוד תורה, על כן גזרו את דינו לחובה, ועל כן אמר להם תמשיכו לשתות אבל תיזהרו מהקוניאק.
היוצא מזה, האדם כן מוכן להשקיע בחייו בשביל עתידו הרוחני, אבל מהו היחס בהשקעה לעתידו הרוחני והגשמי, למשל אדם שקונה כרטיס פייס בקביעות, משקיע על דבר שלא מובטח הצלחתו מה שאין כן מי שמשקיע בתורה נהנה מהקרן בעולם הזה ממתיקות התורה והפירות לעולם הבא.
אנו רואים בפרשה שיהודה עוזב את אחיו כי הורד מגדלותו , כשראו האחים את אבלו של אביהם, למה הנחת לנו למכור את יוסף אילו אמרת להשיבו לאבא בוודאי היינו שומעים לך, אבל לכאורה הם ביקשו להרוג אותו ויהודה הוא זה שמנעם לשלוח בו יד בנפש, אם כן מה הטענה , אומר החפץ חיים משל לאדם שהיה עובר על החוק ומוכר יין שרף במחתרת העלים מס והתעשר בעושר גדול עד שלימים נתפס כל רכושו הולאם ונגזר עליו מאסר ממושך, כשהוליכוהו בשלשלאות ברחובה של עיר ביקש מהשוטרים אנא הניחו לי להיפרד ממורי ורבי, ריחמו עליו שעומד לבלות שנים רבות מאחרי סורג ובריח , ואמרו למה שלא ילך לרבו והנה שהגיע לרב להפתעת כולם החל לצעוק בשאגות נוראות ואומר לרב אתה הוא האשם ביגוני ובאסוני, הלו אתה ידעת מה יהיה סופי ומדוע לא גערתה בי ולמה לא הזהרתי שסוף גנב לתלייה, וכן האחים באו ליהודה נכון שיזמת והתערבת ומנעת אסון בנפש מדוע לא השתדלת ביותר להשיבו לאבא יעקב, אומר החפץ חיים, אין לך אב או אם שמדריכים את בנהם לתורה ומצוות והילדים מקבלים מי יותר ומי פחות ההורים אומרים לעצמם אנו את שלנו כבר עשינו אבל על ההורים לדעת ששם בעולם העליון שיראו הילדים מה הפסידו בכך שלא שמעו להורים יבואו בטענה אליהם שאם הייתם נחרצים יותר ונחושים יותר היינו מתחנכים הרבה טוב יותר.
יהי רצון שה' יציל אותנו מטעויות וממהמורות ויחיש גאולתינו בביאת משיח צדקנו.
חכם שלום טטרואשוילי הי"ו מאשדוד
לע"נ רפאל בן שלום ושמחה טטרואשוילי
שרה נונו בת רפאל ושמחה אשת אביתר
