פרשת שמיני
הסדר של פרשת שמיני הוא שבהתחלה מדובר על יום השמיני למילואים ולאחר מכן על מיתת שני בני אהרון נדב ואביהוא ועל כניסתם לאוהל מועד. ובסוף הפרשה על איסור אכילת שקצים ורמשים. הרבי מלובאויטש מסביר שהיתרון של יום השמיני למילואים לגבי הימים הקודמים הוא בכך שביום השמיני הקים משה רבינו את המשכן ולא פרקו, מה שאין כן בשאר הימים משה היה בונה ולאחר מכן מפרק אם כי כל דבר הנעשה על פי ציווי התורה הוא עניין נצחי, ומשום כך אף שכל קשר שעתיד להתירו הוא אינו קשר של קיימא, במקרה שנעשה הקשר בציווי התורה הוא קשר של קיימא. ציווי התורה עושה את הדבר לעניין נצחי, למטה בעולם הזה נמשך הדבר רק למשך זמן זה, אבל באמת לאמיתו העניין לכשעצמו הוא נצחי. אלא שהיא קשורה בזמן אחר דוגמת הנאמר בתניא (פרק כה) 'ויחוד זה למעלה הוא נצחי' ויותר מכך, אפילו כאשר גם התורה בזמנה היא נצחית לעולם ועד.. אלא שלמטה הוא תחת הזמן".
וכך גם יובן עניין הקשר של התפילין. ישנם דעות שסוברות שצריך בכל יום להתיר את הקשר ולקשור אותו מחדש ובכל זאת הוא קשר של קיימא, ולפי סברה זו ההקמה שבשבעת ימי המילואים היא נצחית, בכל זאת אין היא דומה להקמה שביום השמיני שאז הקימו ולא פירקו בפועל ממש, וביחוד לאחר שביום השמיני ירדה אש מן השמים דבר שהוא נעלה מאוד שלא היה כלל בימים הקודמים. בכל אופן עניין שמונת ימי המילואים הוא נעלה.
בהמשך הפרשה מדובר על מיתת שני בני אהרון והציווי שצריך להיזהר שלא לבוא לידי כך.
ידוע שתוכן מיתת שני בני אהרון הוא רצוא (למעלה) בלי שוב, מכאן מובן שבני ישראל עמדו אז במצב נעלה אבל אין זה רצון ה', מכיון שהקב"ה הוריד אותנו פה לעולם הזה בגוף גשמי כדי שנעבוד אותו וע"י כך נהפוך את הגשמיות לרוחניות מאוד עד שהייתה דרושה זהירות מכלות הנפש (כלות הנפש זה מצב שבו הנשמה רוצה להיפרד מהגוף) למרות זאת באים בפרשה זו עצמה הציווים בדבר אכילת שקצים ורמשים שנפשו של אדם קצה בהם, דבר שהוא מאוס גם מבחינת השכל האנושי. ולכאורה נשאלת השאלה כיצד משתלבת סמיכות הפרשה הזאת לעניינים כה נעלים? אך יש לומר שלמרות שמדובר כאן בדרגות נעלות בא בכל זאת בסוף הציווי דבר קבלת עול 'כי אני ה' המעלה אתכם' על מנת שתקבלו מצוותי – משום שהרי הגוף קיים אף הוא, ומצד שני למעליותא שרשו של הגוף נובע הרי מדרגה הנעלית משכל השגה והתבוננות ולפיכך הוא שייך בעצם לעניינים שאינם בגדר השגה. המסקנה המעשית מן האמור לעיל הוא קבלת עול אפילו אם הוא שרוי עכשיו במצב מאוד נעלה, מכיון שללא קבלת עול אדם יכול להידרדר עד למצב של אכילת שקצים ורמשים.
ויהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש בביאת משיח צדקינו בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
