פרשת מסעי
פרשת מסעי נפתחת במילים "אלה מסעי בני-ישראל אשר יצאו מארץ מצרים". נאמר כאן "מסעי", לשון רבים, אף שכבר במסע הראשון – מרעמסס לסוכות – כבר יצאו ממצרים. בכך התורה מלמדת אותנו שיש דרגות רבות ב'מצרים', וגם מי שכבר יצא מ'מצרים' והגיע אל המרחב, עדיין עליו להוסיף לנסוע ולצאת מ'מצרים'. דוגמה לכך היא התפילה, המעלה את האדם מלמטה למעלה. התפילה היא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" – בעת התפילה עולה האדם מלמטה למעלה, מן המיצר אל המרחב. בתפילה עצמה יש כמה וכמה עליות, זו אחר זו. בכל עלייה הוא יוצא מהמצב הקודם, אך אין הוא מסתפק בעלייה שהגיע אליה, שכן עליו לעלות עוד ועוד.
השלב הראשון הוא ההכנה לתפילה. קודם שהאדם עומד בתפילה לפני הקב"ה האין-סופי, עליו להתנקות ולהיטהר מענייניו החומריים. זהו שכתוב בשלחן ערוך: "קודם התפילה יפנה וייטול ידיו". תחילה עליו לפנות מעצמו את הפסולת הגלויה והפנימית, ולאחר מכן להסיר מעצמו את הטומאה הבלתי-נראית. עכשיו הוא מתחיל להתפלל, וגם כאן יש שלבים. תחילה "הודו לה'" – הוא מודה שמציאותו של הקב"ה היא המציאות האחת והיחידה, ואילו תחושת המציאות של האדם אינה אלא אשליה. כך הוא יוצא מהמגבלות של מציאותו ומתעלה לרמה רוחנית גבוהה, שהיא בבחינת 'יציאת מצרים'.
גם בתפילה עצמה יש כמה וכמה עליות והתקדמויות, ובכללות ארבעה שלבים, עד שמגיעים לדרגה העליונה ביותר – תפילת שמונה-עשרה. בתפילה זו האדם יוצא לחלוטין מכל תחושת המציאות האישית, ועומד בתחושת התבטלות גמורה לפני ה', כעבד לפני אדונו. לכן קודם תפילת שמונה-עשרה מבקשים "ה' שפתיי תפתח", שכן בגלל תחושת ההתבטלות הגדולה אין אנו יכולים אפילו לדבר בכוחות עצמנו לפני הקב"ה. הגענו אפוא לדרגה גבוהה ביותר ב'יציאת מצרים', ובכל-זאת, כשמגיע יום המחרת, עלינו להתחיל מחדש את כל התהליך – מההכנות לתפילה, דרך אמירת "הודו", ועד תפילת שמונה-עשרה. כי ככל שהגענו ביום האתמול לדרגה גבוהה, הרי עכשיו נחשבת הדרגה הזאת בבחינת 'מצרים', ועלינו לצאת ממנה ולעלות לדרגה גבוהה עוד יותר.
זו ההוראה שעלינו ללמוד מפרשת המסעות: יהודי שהגיע לדרגה גבוהה וסבור שדיי לו בכך, אומרים לו שעליו להוסיף ולעלות, להוסיף ולנסוע. יהודי נדרש להיות 'מהלך' ולא 'עומד'. אם הוא נעצר בנקודה כלשהי, גבוהה ככל שתהיה, אין הוא ממלא את תפקידו. ומצד שני, יהודי השרוי בשפל המדרגה, אל יתייאש. עליו ללמוד מפרשת המסעות, שגם מ'מצרים', ערוות הארץ, אפשר לעלות ולהשתחרר, עד שמגיעים ל"ירדן ירחו", הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו. (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
