הרב זבולון טוריקאשוילי בדברי תורה לפרשת 'לך לך'

הרב זבולון טוריקאשוילי בדברי תורה לפרשת 'לך לך'

פרשת "לך לך"
"ויעתק משם ההרה… ויבן שם מזבח לה'" (בראשית יב-ח)
מה העתיק והעביר?

כדי להבין זאת נביא מעשה שכתוב בספר 'שמואל בקורא שמו' מסופר מעשה פלא: בסערת מלחמת העולם השניה גלתה ישיבת פינסק לווילנה. כשהשתלטו הקומוניסטים על ליטא, הוכרחה הישיבה לגלות לעיירה נידחת. נכנס ראש הישיבה הגאון ר' שמואל ווינטרוב זצ"ל להתפלל בבית כנסת המקומי, לא ביקש כבוד, ולא ישב במזרח, עמד בקרן זווית, והעיד בעצמו שנפתחו לו שערי אורה, והושפעו לו השגות מרוממות ושפע קדושה, תפילה כזו לא חווה מעודו. בחסדי שמים ניצל מגיא ההריגה והגיע לארץ הקודש, כאן פגש באקראי סוחר מבני אותה העיירה. סח בהתפעמות על החוויה שחווה, התעניין אותו אדם שמא היה זה בספסל פלוני, במושב פלוני? אכן כן, אישר ר' שמואל, מופתע 'כיצד ידעתם'? מסורת היא בידינו, ענה אותו האיש, שכאשר ערך הגאון מווילנה זצ"ל גלות, הגיע לעיירתנו, והתפלל תפילה אחת באותו מקום, מאז עברו כמה דורות, אבל רישומה של קדושה אינו נמחק.

ובספר מילי דאבות פרק ג' משנה ב' מפרש הגאון ר' איצל'ה מוולוזין את לשון הכתוב: "ובמושב לצים לא ישב" לא נאמר שלא ישב עם הלצים ולא השתתף בלגי שחוקם, אלא גם אם ישב במקום שדברו בו ליצנות, אותו מקום טמא ומטמא ומשפיע לרעה, ומדה טובה מרובה במקום שמתעלים בו "שניים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם" (אבות ג-ב) ואינה מסתלקת משם.

וראה בספר מעשה איש מובא, שמרן החזון איש זצ"ל הלך ברחוב עם אחד ממקורביו ולפתע הצביע על פינת המדרכה, בסמוך לעץ, ואמר בהתרגשות וכאן עמדו שנים ושוחחו בדברי תורה. מנין לכם, שאל המלווה, והחזון איש השיבו יש כאן "הארה".

בכך נבין את פירושו של האור החיים הקדוש זצ"ל בפרשתינו, אברהם אבינו בנה מזבח לה' הנראה אליו, ויעתק משם ההרה.. ויבן שם מזבח לה' ועתק, היינו ויעבר ומה העביר? פירש את המזבח שבנה פרקו, וסתר את אבניו, ונטלן עמו כדי לשוב ולהקימן במקום אשר עשה שם אהלו. איזו טרחה, וכי חסרות אבנים בהר? אבל מזבח שכבר הקריבו עליו, שאברהם אבינו הקריב עליו, קנה קדושה, וקדושה זו תועיל לעבודה הבאה, תקרין שפע והארה. חבל לוותר עליה וכדאי כל הטורח, ואנו אומרים לעצמנו, מובן, שתפילתו של הגאון מווילנה, קורבנותיו של אברהם אבינו, משפיעים קדושה ומזריחים אורה. אבל אנו, זעירים ואפסים, תהא זו יומרה מצידנו לייחס לעבודתנו איזו השפעה.

וכמה טועים אנו, פחיתים בערכנו, הלא כדברי הגמרא (בכרות ו:) כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו, וכשמת, אומרים לו: איזה עניו, איזה חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו, ואברהם אבינו מניין שקבע מקום? שנאמר: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית יט-כז) וברש"י – אלוקי אברהם בעזרו, כדרך שהיה עוזר לאברהם, במה זכה לכך? מסביר ר' הנודע ביהודה זצ"ל בספרו ציון לנפש חיה, כשהאדם מתפלל במקום מסויים, קונה אותו המקום קדושה, ואותה קדושה מסייעת לו לכוין יותר, ולהזדכך יותר בתפילה הבאה, וכך הלאה, יותר ויותר קדושה.

הרב זבולון טוריקאשוילי הי"ו אשדוד

()

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*