פרשת ויקהל פקודי
פרשת פקודי מגישה דין וחשבון על הוצאות המשכן שעשה משה, בהמשך לנאמר בפרשת ויקהל שבני ישראל בנו את המשכן כפי שנצטוו. כמו-כן מתוארת בפרשה משיחת המשכן וכליו בשמן המשחה והקרבת הקרבנות – פעולות שהשרו את השכינה במשכן ובכליו. נמצא שפרשיות ויקהל ופקודי מציגות שני צדדים בעניין המשכן. פרשת ויקהל עוסקת במעשי האדם – עשיית המשכן וכליו, ואילו פרשת פקודי מתארת את השראת השכינה האלוקית במשכן – "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן".
חלוקה זו קשורה לסדר הדברים ברמה הרוחנית. תורת החסידות מסבירה שתחילת הכול היא 'התעוררות מלמעלה' – התעוררות רוחנית שבאה מן השמיים ומעוררת את האדם. בעקבותיה נדרשת 'התעוררות מלמטה' – פעולת התעלות והזדככות ביוזמת האדם עצמו. ואז ההתעוררות של האדם מביאה עליו רוח ממרום, המסייעת לו בעבודתו, וזו התעוררות מלמעלה גבוהה יותר מזו שהתחילה את התהליך. זה היה סדר הדברים בעניין המשכן: בפרשיות תרומה ותצווה הקב"ה מצווה על עשיית המשכן וכליו. זו התעוררות מלמעלה. בפרשת ויקהל בני ישראל מבצעים את הציווי, וזו ההתעוררות שבאה מלמטה, מהאדם. ואז באה השראת השכינה, המתוארת בפרשת פקודי, והיא התעוררות מלמעלה גבוהה יותר, שבאה בעקבות מעשי האדם.
אך לפי זה מתעוררת שאלה, מדוע עשיית בגדי הכהונה מופיעה בפרשת פקודי? הלוא עשייתם קשורה למעשי האדם, ולכאורה מקומם בפרשת ויקהל! יש לומר שמצוות בגדי הכהונה שונה ממצוות עשיית המשכן וכליו. הרמב"ם קובע שאין מצווה מיוחדת בעשיית בגדי הכהונה וגם לא בלבישתם, אלא הם בבחינת 'הכשר מצווה' לעבודת הכוהנים. עבודת הכוהנים נפסלת אם אין הם עושים אותה בבגדי כהונה. לכן עשיית הבגדים ממוקמת בפרשת פקודי, הפרשה שמתארת את השראת השכינה שבאה בעקבות עבודת הכוהנים. לעומת זה, בעניין המשכן וכליו הרמב"ם אומר שיש מצווה בעשייתם, ולכן עניינם מופיע בפרשת ויקהל.
השראת השכינה במשכן וכליו מתוארת בפרשת פקודי, עם משיחתם בשמן המשחה. בפרשה נאמר: "וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". כאן התממש הציווי – מלשון 'צוותא' – החיבור בין הקב"ה לבני ישראל. בנקודה זו מסתיים ספר שמות ומתחיל ספר ויקרא, שנפתח בעבודת הקרבנות. זו תכליתו של המשכן – להקריב בו קרבנות לקב"ה. גם בעבודת ה', כל שלבי ההתעוררות הרוחנית (המיוצגים בפרשיות תרומה, תצווה, ויקהל ופקודי) – נועדו למטרה העיקרית – זיכוך הגשמיות והעלאתה לקדושה, שזה עניינה הרוחני של עבודת הקרבנות. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
