פרשת בהעלותך
האושר נמצא בקרבנו
הפירוש הראשון של רש"י על פרשתנו – פרשת בהעלותך, עוסק בסמיכותה לפרשת נשא, שמסיימת בקרבנות ובנדבות אותם הביאו הנשיאים לחנוכת המשכן. וכשראה זאת אהרון הכהן, אומרים חז"ל – שחלשה דעתו על כך שלא הביאו הוא ושבטו גם כן נדבות למשכן. אמר לו הקב"ה "חייך שלך גדולה משלהם" (רש"י בשם המדרש תנחומא). דהיינו דע לך כי הדלקת המנורה יחד עם הכנתה לפעמים הבאות, היא יותר גדולה מבחינתי מאשר כל מתנות הנשיאים, מבלי להוריד בערכם. אם נתבונן נראה כי טמון כאן מסר אדיר לחיי היום יום, ובפרט לענייני רוחניות ועבודת ה'. ישנה אמרה ידועה ששגורה בפי כל, "הדשא של השני יותר ירוק". בדרך כלל אומרים זאת כביטוי לכך, שלא כל מה שקורה אצל החבר נראה כפי שזה נראה. אך אני רוצה לקחת זאת למקום מעשי יותר. נתחיל. ידועה המעשייה המפורסמת, על יהודי שגר לו אי שם באחד הכפרים הנידחים. מזלו לא שפר עליו, ומצבו הכלכלי היה בכי רע. והנה יום אחד הוא קם בבוקר מחלום שהסעיר את רוחו, ומספר לאשתו כי חלם שמתחת לגשר של העיר הגדולה שהמסע אליה לא קצר, טמון אוצר. ואם הוא יחפור שם בעומק כמה מטרים, הוא יתעשר כפי שלא דמיין בחלומות הוורודים ביותר. מיודענו החרוץ לא התמהמה, ומיד לאחר תפילת שחרית וארוחת בוקר, הוא פנה לעבר מסוף העגלות של העיירה, בעודו תר בעיניו אחר בעל עגלה שאמור לנסוע לעיר הגדולה. והנה לאחר דין ודברים על מחיר הנסיעה, מוצא הוא את עצמו בדרכו לשם, נכון לכל אתגר שיהיה בדרך העיקר להגיע ליעדו. למותר לציין כי במשך כל הדרך, שמר הוא על שתיקה והסתיר את כוונתו מטעמים ברורים. לאחר שהגיע ליעדו פתח בצעידה לכיוון הגשר המדובר. תוך כדי שהוא פורק את השק שהיה על שכמו, בו הביא את חפירה וכלים נוספים, הגיע שוטר חמור סבר ותמה לפשר מעשיו. הלה שהיה אמון על מידת האמת, החליט שמשקר לא יוצא כלום כידוע, והחל לגולל בפני השוטר את מה שהניא אותו לעשות כך.
לאחר שפרס את הסיפור כולו, פרץ השוטר בצחוק מתגלגל בעודו מסובב אצבע על הרכה. וכי הנך כה נאיבי להאמין לכל חלום, סנט בו. אף אני חלמתי על יהודי שגר לו בכפר (כאן נקט השוטר בשמו של בן שיחו, ובמקום מגוריו) שם אמרו לי שמתחת לתנורו במטבח טמון אוצר אדיר. וכי נראה לך שאסע ואפסיד יום עבודה על שטויות שכאלה. חשבון קצר העלה כי כדאי לו לסיים את שהותו כאן ולו כדי להגיע לביתו שלו ולחגוג. וכך באמת היה, ומאז נסתם הגולל על עידן העוני, ומיודענו ובני משפחתו צעדו בדרך חדשה של רווחה כלכלית. אינני יודע אם סיפור זה רע או לא, אך המסר הוא ברור. רוב הזמן אנו מחפשים אחר האושר שנמצא אצל הידידים השונים, או המכרים עימם אנו שוהים. אך אם נתבונן ונעמיק בחיינו אנו נראה כי עלינו רק להפסיק לפזול החוצה, ולהתחיל למקד מבט אלינו וליהנות מהאוצר העשיר החבוי בנו. למה אנו תמיד נהנים מהתכונות השונות ומהכישורים הייחודיים לחברינו, ואפי' מהנסתרים שבהם. ומנגד את כל היכולות והכלים השונים שקיבלנו במתנת שמיים, אנו מזניחים וזורקים לבור ללא שום נקיפות מצפון. וכי לא מגיע לנו לקבל פרגון אישי, לכל הפחות כפי שאנו מתנהגים אל חברינו. הדשא של השני לעולם יראה ירוק יותר, כיון שאיננו מבחינים וחיים את חייהם האישיים, שם כמו לכולנו יש התמודדויות והכל נראה שונה. אם נקיים שיחות עומק גלויות, נשמע כי אף בנו מקנאים וגם עלינו מביטים כמצליחנים מהשורה ראשונה, בעוד אין לנו שום מושג על מה מדובר. מהי המסקנה, לכל אחד ישנם נתונים וכישורים ברורים אותם קיבל ובמטרה למנף זאת לעבודת ה' בכל שטחיה. הבה נשב עם עצמנו, ונכתוב לעצמנו את המעלות שלנו כפי הידוע לנו (הרי ביננו אנו מחזיקים הרבה מעצמנו), ומדי פעם נקרא אותם בקול. כמה שזה נשמע טיפשי, מחקרים שנעשו מגלים כי הדברים משפיעים על תפקוד לטוב או למוטב. בהצלחה.
לע"נ פריחה שושנה בת עישא עליזה.
הרב מיכאל מירון הי"ו מבית שמש.
להרצאות ושיעורים במגוון רחב של נושאים – 0504150251
