פרשת ויצא
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה
וללבן שתי בנות.. ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים.. ויהי בבוקר והנה היא לאה, ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רימיתני'.
מסר יעקב סימנים לרחל שלא יוכל אביה לרמותו וכשראתה רחל שמכניסים לו את לאה אמרה עכשיו תכלם אחותי עמדה ומסרה לה אותן סימנים (רש"י-מגילה)
בחיים ישנם ויתורים כואבים למען הזולת, בספר 'יסופר לדור' הובא מעשה מרגש ומזעזע שהתרחש באחת מהתחנות שמלמד אותנו פרק חשוב במסירות נפש למען הזולת עפ"י עדותו של מר יונה עמנואל. תשעה באב תש"ד במחנה הריכוז ברגן בלזן, כל המחנה קיבל עונש היום אין אוכל, לא למבוגרים ולא לנשים ולא זקנים ולא לילדים, אמא הסתכנה ובישלה דייסה של מים לבתה הפעוטה בת השלוש וחצי ולמזלה נתפסה ע"י אנשי השמירה והללו חרצו את דינה למשפט וזה מוטל על היהודים לשפוט האחד את השני – נהנו מזה הגרמנים ימ"ש. יום שישי בערב, ליל שבת -נחמו תש"ד, מופיע תובע יהודי, עדים, הודאת הנאשם נאום הסנגור ולאחר מכן פסק דין של השופטים. המשפט היה קצר והוצא פסק דין, שלילת מנת לחם ליומיים היא ויתרה על זכותה להכחיש חלק מהאשמות המופרזות וויתרה על הסנגור- אמרה מוטב לקבל עונש חמור ולא להאריך את הדיון שאל אותה בנה אמא למה לא ניצלת את הזכות להכחיש חלק מהאשמות למה לא אמא שאותו היום לא היה אוכל והדייסה היתה לילדה בת שלוש וחצי -אמא לא ענתה ושאלתי שוב ושוב. ואז השיבה לי היו שם לא רק שופטים אלא גם תובע וסנגור וגם מזכיר שישב ורשם את הפרוטוקול, כל מילה שהייתי אומרת, הייתה מיד נרשמת על ידי היודי וזה בליל שבת, לכן שתקתי אמרתי לעצמי כי מוטב לרעוב קצת יותר, מאשר לגרום לכך כי יהודי כתוב ויחלל שבת.
הזוהר הק' לימדנו כלל בסיסי חשוב ומיוחד 'הוי זהיר בכבוד חברך יותר מגופך' (שה"ש ס'-עא) ביטוי מעשי לדבריו ישנם בעבדות רבות והנהגות אין ספור של אבותינו ורבותינו הקדושים, אחת מהן היא דוגמת ההנהגה של רחל אימנו עם לאה אחותה. ראתה סבלונותיה ביד אחותה – ושתקה.
עיני לאה רואות וכלות, ולבה מבין, חרד ובוכה.. ובכל זאת שותקת כבשה בליבה פנימה את האינטרס האישי שלה, את 'האני' הפרטי שלה, שתיקות שהייתה מפוזרת על פני שבע שנים ארוכות, מלוות הרבה כאב ועצב, שתיקות, המלמדות על גבורת נפש שאין לשער את עומקה, ויתור זה של רחל ומקבל עליונות וחשיבות נוספת כשנעמיק . אילו רק ויתרה רחל על זכותה להינשא ליעקב חז"ל הרחיבו וביארו שיחד עם ויתור זה נחשפה רחל לסכנה שמא תעלה בגורלו של עשיו הרשע!.
הלב נפעם לנוכח גדלות נפש זו ואז למדים אנו שבזכות זו נפקדה רחל בבנים, ויזכור אלוקים את רחל ויפתח את רחמה, מה טיבה של זכירה זו? פרש"י זכר לה שמסרה סימנים לאחותה כשהייתה מצירה שמא תעלה בגורלו של עשיו.
מעשה באשה אלמנה שנפטרה בגיל צעיר למדי והותירה אחריה ירושה גדולה, לפני פטירתה קראה לבתה שהיתה בשידוכין וציוותה עליה ראי אני מורישה לך את כל נכסיי על מנת שתיגשי לישיבה פלונית ותאמרי לראש הישיבה שאת רוצה שיציע לך את הבחור הטוב ביותר בישיבה, הבת עשתה כמצוותה ולאחר פטירת אמה, נגשה לראש הישיבה ובקשה ואן ראש הישיבה הציע לה את הבחור ראובן תוך שהוא מעיד עליו כהבחור מספר אחד בישיבה.
נפגשו היא וראובן כמה פעמים והחליטה להתארס עימו, ויהי לאחר זמן שמעה המאורסת שראובן הוא לא מספר אחד אלא יש בחור בשם שמעון שהוא מספר אחד, מצב רוחה של המאורסת הייתה קשה שהיא חששה שאינה מקיימת את הצוואה והחתן הרגיש בכך ובירר למה. ניגש החתן לארוסתו ואמר לה, רואה אני כי אין פנייך עימי כתמול שלשום ויודע אני גם את הסיבה, וחושש שאני שאין הנכסים של אמך מגיעים לי ברצוני להודיעך שהנך משוחררת לנפשך, ואני מוחל לך מראש על כל העניין ואין לך צורך לבקש ממני מחילה.
השניים נפרדו וכתב לה שטר מחילה וכל אחד פניה לדרכו, כעבור זמן התארסה עם שמעון ואף נישאה לו. חולפות מספר חודשים ולביתו של ראש הישיבה מגיע ראש ישיבה חשוב ומפורסם מאד וביקש את הבחור הטוב ביותר בישיבה וכמובן מי זה ראובן ורוצה למנות אתו ר"מ מגיד שיעור בישיבה הגדולה והחשובה, הסכים הבחור להיפגש בתנאי שלא יקבל את התפקיד החשוב לאחר כמה ימים ניגש לראש הישיבה שלו בסתר והסביר את סירובו לתפקיד הנכבד שלא יודע מתי יוצע לו אי פעם תפקיד כה נכבד והסביר: כיצד יכול אני ליטול על עצמי את התפקיד הזה הרי אם כלתי לשעבר תשמע שאני הוצעתי לתפקיד הזה היא תבין שאחרי הכל אני הבחור הטוב ביותר בישיבה, ויגרם לה שוב צער גדול, אני מוכן לוותר על התפקיד הנכבד על מנת שלא לצער את היתומה.
רחל אמנו תפסה בשתיקה וזכתה למה שאף אחד לא היה יכול לזכות.
לקבל הבטחה מהקודש ברוך הוא, קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, ובשכר מעשה הגבורה שעשתה משיבה הקב"ה מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולת נאום ה' ושבו מארץ אויב.
הבטחה לגאולה הבטחה למחילה, הבטחה לבניין בית המקדש השלישי והנצחי, שנזכה לראות עין בעין בשוב ה' לציון אמן ואמן
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
