"שביעי של פסח"
דברי תורה לחוה"מ פסח
ביום רביעי שעבר עם ישראל בירכו את הברכה שמברכים אותה פעם ב-28 שנים ושמה ברכת החמה, אומרת הגמראתלמוד בבלי מסכת ברכות דף נט עמוד ב
תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר ברוך עושה בראשית. ואימת הוי? – אמר אביי: כל עשרים ושמונה שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע.
ופוסק מרן שולחן ערוך אורח חיים סימן רכט סעיף ב
הרואה חמה בתקופתה, והוא מכ"ח לכ"ח שנה, והתקופה בתחלת ליל ד', כשרואה אותה ביום ד' בבוקר, אומר: ברוך עושה בראשית;
מסביר המשנה ברורה משנה ברורה סימן רכט ס"ק ח
בבוקר – היינו לכתחלה מצותה מיד להקדים מה דאפשר, וטוב לברך אותה ברוב עם ובדיעבד עד ג' שעות על היום [לבוש ומ"א] ,אבל הרבה אחרונים הסכימו דיוכל לברך בשעת הדחק עד חצות והיינו אפילו בשם ומלכות ואם נתכסה השמש בעבים ואין רואין אותה עיין בשע"ת. ובתשובת חתם סופר סימן נ"ו כתב דאם היתה מכוסה בעבים אך נראית רושמה מבין העבים מברכין, אבל כשלא נתראה כלל לא נראה לברך.
יש להבין את כחם וחכמתם של חכמי ישראל הן בתורה והן במדע, כיצד זה ידעו אותם רבנים את סוד חידוש השמש והלבנה?
האם היו להם טלסקופים? האם עלו לרקיע לטיסה מיוחדת בחלל? האם עשו חישובים מתמטיים פיסיקליים ואסטרונומיים בכדי לדעת ולחשב את זאת?
התשובה בוודאי שלא!
מורי ורבותי חכמי ישראל שלטו בכל מה ששכל אנוש יכל להבין להכיל ואף לשער, הם ירדו לנבכי ושורשי נשמתו של האדם בכל הרמות, וכפי שמעידים על ריב"ז מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן:
אמרו עליו על ריב"ז שלא הניח מקרא ומשנה מדרש תלמוד הלכות והגדות דקדוקי תורה דקדוקי סופרים קלין וחמורין גזרות שוות תקופות וגימטריא ממשלות כובסין ממשלות שועלין שיחת דקלים שיחת שידין שיחת מלאכי השרת כל מדות חכמים כל מדות סופרים כל דבר ודבר שבתורה שלא למדו לקיים שנ' להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, ואומר ספר הכוזרי מאמר ד
ושמואל מחכמי הגמרא שאמר: נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא. ולא התעסקו בו אלא לענין התורה, כי לא ישלם בירור הליכת הירח והתחלפות הליכתו, לברר עת התחברו עם השמש והוא המולד, ועת הסתרו קודם המולד ואחריו, אלא ברוב חכמת התכונה. וכן ידיעת התקופות הארבע על בירור לא תשלם אלא בידיעת השפל רום והגבוה רום והעליות על התחלפם. ומי שטרח בזה אי אפשר שלא יתגלגלו עמו שאר חכמות הכוכבים והגלגלים, אבל מה שימצא להם מן החכמה הטבעית ממה שנגדר בתוך דבריהם בדרך המקרה, לא בכונה ללמד החכמה ההיא, פליאות ותמיהות. ומה יחשב לבך שהיה לחכמיהם מן הספרים בחכמה עצמה. ועדיין לא התגאו!!!
ורשב"י הקדוש שכתב הזוה"ק לפני כ-1800 שנה כתב כבר אז שהעולם עגול: זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף י עמוד א
ובספרא דרב המנונא סבא, פריש יתיר דהא כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור אלין לתתא ואלין לעילא וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משינויא דאוירא כפום כל אתר ואתר וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא, ועל דא אית אתר בישובא כד נהיר לאלין חשיך לאלין לאלין יממא ולאלין ליליא, ואית אתר דכוליה יממא ולא אשתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא והאי דאמר בספרי קדמאי ובספרא דאדם הראשון הכי הוא וכפי שנמסר מספרו של אדם הראשון.
לכן אותם תנאים חכמי ישראל שידעו ברוב שכלם והבינו את כל מהלכי צבא השמיים אשר לך משתחווים, באים ומסבירים לנו שפסח הוא חג הגאולה ה-1 החג שעם ישראל הפך לעם בן חורין שם הודלק הלפיד של בני החורין !!! לא בארה"ב אלא ביציאת מצרים וכפי שאומר חכם רפאל בשם ספר ישעיה "מכנף הארץ זמירות שמענו" ואינה ה' לידי לפני מספר שנים ומצאתי ראייה זו בקדושת לוי: ליקוטים:
מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק (ישעיה כד, טז). כי יש אותיות מנצפ"ך, ובאותיות אלו היה הגאולה, דהיינו אות ך' אצל אברהם אבינו דהיינו 'לך לך' (בראשית יב, א), עיין זה בפרקי דר' אליעזר (פרק מח), וגאולה העתידה אם ירצה השם יהיה על ידי אות ץ' מן אותיות מנצפ"ך. וזהו 'מכנף הארץ', דהיינו מאלו הארבע אותיות מכנ"ף, 'זמירות שמענו' הגאולה שהיתה על ידי אותיות 'מכנף' כבר שמענו, 'צבי' לשון תוחלת, 'לצדיק' להגאולה שיבא אם ירצה השם באות צדי"ק:לכן נאמר את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח!
ומהיכן לנו ההוכחה שאכן באמת תהיה גאולה ?
יש להבין את הגמרא שלהי מסכת מכות דף כד עמוד ב מובא מעשה בין חכמי ישראל ורבי עקיבא:
שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: במדבר א' והזר הקרב יומת ,ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב: ישעיהו ח' ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו, וכי מה ענין אוריה אצל זכריה?
אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא, תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב: מיכה ג' לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו',] בזכריה כתיב: זכריה ח' עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם, עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה – הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה – בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו.
לכן כמו שרבי עקיבא הוכיח לחכמי ישראל שאכן התקיימה נבואתו של "מיכה" גם בהפטרת פרשה זו של חוה"מ אנו נקראים ליסוד האמונה בגאולה ובתחיית המתים ולא בכדי אנו דורשים את ספר דניאל שגם מסמל על עצם הגאולה כששה ניסים שנעשו באותו יום שבו חנניה מישאל ועזריה הוכרחו ליכנס בפי הכבשן: תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צב עמוד ב
תנו רבנן: בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אמר לו הקדוש ברוך הוא ליחזקאל: לך והחייה מתים בבקעת דורא. כיון שהחייה אותן, באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו. אמר: מה טיבן של אלו? אמרו לו: חבריהן של אלו מחייה מתים בבקעת דורא. פתח ואמר: +דניאל ג'+ אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר וגו'. ולכן מתנבא יחזקאל הנביא ואומר יחזקאל פרק לז
לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל:
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי:
וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם יְקֹוָק:
יהי רצון כמו שעם ישראל יצאו מעבדות לחירות כן יזכנו ה' יתברך להיות בני חורין אמיתיים כמאמר הפרקי אבות משנה מסכת אבות פרק ו
שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה וכל מי שעוסק בתורה תדיר הרי זה מתעלה שנאמר במדבר כ"א י"ט וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
בברכת חג פסח כשר ושמח בבריאות איתנא ונהורא מעליא ובגאולה שלימה לשנה הבאה בירושלים הבנויה אמן ואמן,
משמעון בן יצחק בהכ"נ "אוהל יצחק" שכונת זבולון ק-אתא חג שמח.