מעלת יום הכיפורים
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"
מדרש תנחומא הביא משל (מובא בטור סי' תקפא) שמתאר את האופן שבו הקב"ה מוחל לנו על עוונותינו, וכך כותב: "משל למדינה שהיתה חייבת מס למלך ולא נתנו לו אותו, הגיע המלך בחיל גדול לקראת מדינה זו על מנת לגבות את חובו. כשהיה המלך במרחק 10 פרסאות מהמדינה, יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו 'אין לנו מה ליתן לך', והמלך ברחמנותו ויתר להם על שליש מהחוב, כשנתקרב יותר, הגיעו אליו אנשים מהמעמד הבינוני של המדינה, והמלך מחל על שליש נוסף מהחוב, כשהיה ממש סמוך למדינה יצאו כל אנשי המדינה לקראתו, ומחל להם המלך על כל החוב.
והנמשל: המלך זהו הקב"ה, בני המדינה אלו עם ישראל שצוברים עוונות במשך השנה. בערב ראש השנה מתענים גדולי ישראל, והקב"ה תולה לעם ישראל שליש מהעוונות, בעשרת ימי תשובה בינונים מתענים ומוותר להם הקב"ה שליש נוסף מהעבירות, ביום הכיפורים כולם מתענים ומוחל לעם ישראל על כל עוונותיהם.
ועל כך הקשה ה'בית יוסף' שלפי דברי המדרש העבודה של ערב ראש השנה ועשרת ימי תשובה ויום הכיפורים היא שווה, אם כן מהו ההבדל בין ראש השנה ליום הכיפורים?
הרבי מליובוויטש מבאר את החילוק בין שני ימים אלו, ואומר שלפי אופן העבודה המתבקשת באותו יום,כך הוא עניינו של יום זה. החילוק הפשוט בין ר"ה ליום הכיפורים הוא שבר"ה חייבים לאכול סעודת יום טוב, וכן חובה להתענג בו, כמו שכתוב 'ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו', לעומת זאת יום כיפור הוא יום צום החייב בחמשה עינויים, ובנ"י הם בדוגמת המלאכים (שלא אוכלים) ולכן לובשים לבן וכו'. לפי זה משמע שראש השנה הוא יום שמתעסק גם עם גשמיותו של היהודי, ויום הכיפורים הוא יום שעוסק רק עם רוחניותו של היהודי.
בראש השנה על היהודי לעשות תשובה ולקבל על עצמו עול מלכות שמים ביחס למעשיו הגשמיים והחומריים, והכוונה שגם כאשר הוא אוכל ושותה וכו' צריך הוא להיות חדור בהרגש של מלכותו של הקב"ה, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, ובכך לתקן את מה שפגם בשנה החולפת.
וביום הכיפורים על האדם לקחת על עצמו קבלת עול מלכות שמים בחלק הרוחני שלו, דהיינו שכאשר הוא מתפלל, לומד תורה ומקיים מצוות מוטלת עליו החובה שלא יעשה זאת כמצוות אנשים מלומדה. או רק כדי לצאת בזה ידי חובה בלבד ח"ו, אלא שדברים אלו יהיו חדורים בביטול להקב"ה ביראת שמים, ולימוד תורה לשמה, ובנוסף למדים מים הכיפורים שאפילו למחרת כשאוכלים ושותים אין זה יפריע לנו ללימוד התורה והתפילה, אלא אדרבה הוא מרגיש כל חייו הגשמיים נלקחים מהרוחניות כמו שכתוב 'ולחיותם ברעב' שע"י הרעב (יוה"כ) אנו מקבלים חיות להמשך העבודה בשנה הבאה.
למרות שבכללות לא רואים הבדל בין העבודה הרוחנית לגשמית, שהרי ברגע שמתפלל שפתותיו נעות, וכן כשלומד תורה, אז מוחו הגשמי מבין.
אבל כשמתבוננים בזה בפרטיות הם שני סוגי עבודה שונים שהרי על מנת לקיים מצווה בפועל, אין מספיק רק ללומדה, אלא נדרשת התאמצות מיוחדת בעבורה וזהי עבודה גשמית.
אם כן ביום הכיפורים שאנו מתעלים מכל החומריות והגשמיות שאנו עסוקים בהם בכל השנה, וכן מתגלה בנו עצם הנשמה שקשור ומחובר להקב"ה וזוהי הסיבה שלכל יהודי בכל דרגה שהוא מתעורר אצלו רגש התשובה לחזור ולהתקרב לה' יתברך, צריך לנצל יום קדוש זה בכך שנקבל על עצמנו להיות יותר מקושרים בהקב"ה הן בעבודה הגשמית, והן בעבודה הרוחנית למשך כל השנה הבאה עלינו לטובה. ועל ידי זה יגזור עלינו הקב"ה רק גזירות טובות ויכתבנו ויחתמנו בספר החיים ונזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים אמן ואמן.
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.
הרב אלירן מושיאשוילי הי"ו מלוד
