פרשת "שופטים"
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"[יז-יא]
החובה לקיים דבר חכמים בהידור
"אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, כל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שהוא שמאל" [רש"י]
לכאורה, תמוהים דברי רש"י. אם אתה חייב לשמוע דברי חכמים, מה פירוש על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, שזה בניגוד לדעתך, וכל שכן כשאומר לך "על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל". הרי זה ברור מאליו, שכאשר דברי חכמים תואמים לדעתך אתה בטוח תשמע.
מפרש הרמב"ן, שהכוונה בימין שהוא ימין אינה "להנהגה" אלא להכרה והבנה.
בספר " ברכת מרדכי" מחדד את הדברים הג"ר ברוך מרדכי אזרחי שליט"א: יש אנשים המוכנים לשמוע בקול הרבנים ואף לקיים את דבריהם בהידור, אך מנגד אותם האנשים לא יוותרו על ההודעה כי הם מקבלים את דעת הרב, כיוון שהוא – הרב למרות שזה נגד דעתו האישית שלו, אף על פי כן הוא מוכן לבטל את דעתו כלפי דעת הרב, כי כך הוא נצטווה לעשות. אך ישנה מידה גדולה יותר והיא: להטות את עצם דעתו ולבטל את עצם הכרתו כלפי ובפני דעתם של אחרים. זוהי מבחינה מסויימת עבודה גדולה יותר. ולא זו בלבד, אלא כל שכן שהוא "בדרגה יותר מעל ימין שהוא שמאל". זוהי כוונת חז"ל, כי עליך לשמוע בקול מי שציוונו לשמוע בקולם גם אם אמרו על "ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". אבל, כל שכן שעליך לבטל את עצם דעתך ולהבין, כי אם אומרים אלו החכמים על דבר שהוא "ימין" ולא "שמאל" הרי ברור הדבר ש"ימין" הוא ולא "שמאל".
ומכאן עליך להבין, שמה שלדעת חכמים שמאל הוא ימין, גם לדעתך הוא ימין. ואין פלא שכאשר דעתם של החכמים נשמעים לא רק בסוגיות הלכתיות אלא גם בדברים כללים, והציבור מקבל את דברי הרבנים כמות שהם, אזי רוח של קדושה אופפת את המקום. ובמקומות בהם הגבאים אינם מוכנים שהרב "יתערב" בענייניהם, המחלוקות הם חלק מסימני המקום, ואולי הגיע העת להבין כי עלינו להיכנע ולציית ללא עוררין לדעת הרב ללא הסתייגות ובאופן מוחץ.
להגאון רבי שמחה מאיר זצ"ל היה שמש נאמן ששירת אותו בנאמנות יתרה שנים רבות, מעולם לא הרהר או שינה אפילו כמלא הנימה מדברי רבו. באחד הימים ביקש רבי מאיר משמשו לעשות דבר מה, אך הפעם בקשתו של הרב נראתה "מוזרה" בעיני משמשו, על כן נהג בפעם הזאת כפי מחשבתו ולא שת לבו לדברי הרב.
ביום המחרת קרא רבי מאיר לשמשו, וביקש לדעת האם ביצע את אשר הורה לו. השמש היה נבוך קמעא ולא ידע מה להשיב. אך, כיוון שחונך על ברכי האמת ומעולם לא הוציא מפיו דברי מרמה, כך גם הפעם הודה כי חשב שהרב טעה בשיקול דעתו ועל כן הוא נהג הפעם אחרת..
למרות מסירותו ונאמנותו במשך שנים רבות, לא יכל הרב לסבול שמשמשו עובר על דבריו. קם הרב מלוא קומתו והחל נוזף בו.. "מעולם לא שמעת בקולי!" זעק הרב, חס ושלום – כבוד הרב, איני זוכר אפילו פעם אחת נוספת שהמרתי את פי הרב! כל השנים עשיתי ככל אשר הרב הורה לי ללא סייג!- השיב השמש. ענהו ר' שמחה: "כל השנים שנהגת כהוראותי היה, משום שהדברים היו הגיוניים לך עצמך, וכך סברת גם אתה. כאשר דעתך שונה אינך מהסס להביעה, ואם כן כל חייך לא צייתת, אלא לצו שכלך ולא לציווי שלי".
שח האדמו"ר בעל "אמרי אמת", כי אביו בעל "שפת אמת" אמר כי "אנא ה'" שבהלל יכול אדם לפעול גדולות ונצורות בשמיים ולהיוושע בכל טוב. שומע דברו היו סבורים כי כוונתו לפסוק "אנא ה' הושיעה נא" ואילו אני, סיים ה"אמרי אמת" הבנתי כי נתכווין לפסוק "אנא ה' כי אני עבדך" בבחינת עבד שאין לו שיקול דעת בכלל, ואז אם אדם נוהג כך אז הוא ראוי לשפע ברכה והצלחה.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
