פרשת משפטים
מהי אמת ומהו שקר:
בפרשתנו מצווה אותנו התורה "מדבר שקר תרחק" (שמות כג' ז'). על מנת שנוכל להתרחק מהשקר, יש לעבור שני תהליכים: א) ריחוק מוחלט מהשקר. ב) דבקות מוחלטת באמת. על ידי שילוב שני האמצעים הללו, ניתן יהיה להתרחק בצורה נכונה מהשקר. רק לפני שכל אחד יצא לדרכו ועבודתו האישית, יש להגדיר לעצמנו היטב מהי אמת בעיני התורה ומהו הנחשב לשקר. יוצאים לדרך.
רבותינו הקדמונים מביאים מעשה על אחד מגדולי הפילוסופים של חכמי אומות העולם. במשך תקופה ארוכה, העסיקה שאלה מהותית את מוחו הקודח. באדם כיצור נבחר, מקוננים בתוככי הנפש פנימה מידות רבות ומגוונות. חלקן מושכות לכאן ואחרות לצד האחר. מהי אם כן המידה החשובה והיסודית ביותר אצל האדם. לאחר עיסוק ממושך בעניין, הוא העלה בחכתו, שהמידה המדוברת היא מידת האמת.
והנה, לילה אחד בשעה מאוחרת הוא שומע דפיקות על דלתות ביתו, שנימה מבוהלת הייתה מהולה בהן. הוא מיד נחפז לראות במה מדובר, לפניו עמד אדם רועד מפחד שמספר לו כי רודפים אחריו כמה גברתנים שרוצים להרוג אותו. הוא כמובן כאיש רוח משכיל, מכניס אותו לביתו ומחביא אותו בארונו, כדי שהללו לא יתנו בו את עיניהם. לאחר דקות ספורות, שוב נקישות בדלת והפעם עם צליל של כעס וחמה. הוא פותח ורואה את הרודפים ששואלים אותו אם הוא ראה את מי שהם מחפשים. והוא כנאמן למידת האמת, עונה רק את האמת. לשאלתם היכן הוא נמצא, הוא מסמן באצבעו לכיוון ארון המסתור. הם כמובן ניגשים אליו, מוציאים אותו החוצה והורגים אותו.
כאן המקום להעמיד שאלה – האם הוא נהג בצורה נכונה. מצד אחד כמי שהאמת היא נר לרגליו הוא אמר רק את האמת. מצד שני אותה אמת הובילה לאסון, לרצח.
את התשובה כולם משיגים ומבינים בליבם פנימה, זו הייתה טעות ואפילו עוולה, רק אנו ננסה בס"ד לתת לה הסבר במילים ולהגדיר זאת לעצמנו.
את ההגדרה לכך נותן הרב אליהו דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו א', עמ' 94) אמת שגורמת לתוצאות של נזק איננה אמת אלא שקר, ומאידך שקר שמביא לתוצאות של אמת הרי הוא אמת. נדגיש כי אין הכוונה כאן לתת לגיטימציה לרווחים אישיים במגוון תחומים וכדו' אלא האם אמירה כזו אחרת עולה בקנה אחד עם רצון הבורא או לא. וזהו המדד לכך.
נחדד את הדברים. הגמרא (כתובות טז': – יז'.) מביאה דיון הלכתי בין בית שמאי לבית הלל. אדם שמגיע לחתונה מה הוא אומר לחברו על כלתו, כיצד משבחים אותה. בית שמאי אומרים משבחים אותה לפי מה שהיא באמת, ואין לומר את מה שאין בה. (בעלי התוספות במקום מוסיפים – שאם יש בה מום, כמובן ישתקו כדי לא לפגוע בה ולגנותה על בעלה). אולם בית הלל סוברים שאומרים עליה כלה נאה וחסודה (גם אם היא לא כזאת). שאלו ב"ש את ב"ה מה יהיה אם אחד התחתן עם כלה שהיא חסרת רגליים או עיוורת האם גם אז תאמרו כלה נאה וחסודה, הרי התורה אמרה "מדבר שקר תרחק". ענו להם ב"ה לדבריכם, אדם שעשה עסקה כלשהי וקנה מוצר מסוים, כעת הוא נמצא לאחר ביצוע הרכישה ואין ביכולתו לחזור בו. בתור חבר הוא מראה לך את מה שקנה, האם ישבח את המוצר בעיניו או שיגנה אותו. ודאי שישבחנו, מכאן למדו חכמים שלעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות. ופירש רש"י "לעשות לאיש ואיש כרצונו".
גם ב"ש מסכימים שאין לומר חסרונות ופגמים, השאלה היא אם לשבח קצת מעבר לרגיל. ולכאורה למה, הרי התורה אמרה "מדבר שקר תרחק". התשובה לאור האמור – שאם האמת הלזו תביא להרס, לתוצאה של בעיות בשלום בית, מוטב לומר את מה שצריך גם אם זה לא בהכרח נכון.
חז"ל לימדונו (שבת קיד.', בתרגום חופשי) "המילה שקר מורכבת מאותיות הסמוכות אחת לרעותה. לעומתה האמת מורכבת מהאות הראשונה האמצעית והאחרונה". כיון שהאמת היא התמונה השלימה, לכן באותיותיה היא מבטאת את שלימות כלל האותיות, שהן בין היתר האמצעי לבטא את מחשבותינו. לעומתה המילה שקר, היא הדגשת צד אחד של המטבע, תוך הזנחת הצדדים הנוספים, מה שמביא לעיוות התמונה (פרטים אצל עיתונאים ופובליציסטים למיניהם).
הדברים דקים ועדינים, ומכאן ואילך לאחר ההגדרה ניתן יהיה לעבוד יותר בקלות. בהצלחה.
הרב מיכאל מירון הי"ו מאחיסמך לוד
לשיעורים/הרצאות 0504150251
לע"נ סבתי דינה בת תמר ז"ל
